סיפורים על מקבצי נדבות רמאים

בגמרא” ברמב”ם ובשולחן ערוך נפסק שאם אדם מבקש נדבה” בודקים אם אינו רמאי. ורק אם מבקש לאכול” נותנים לו בלי לבדוק” שאולי הוא על סף מוות מרעב” וזה פיקוח נפש.
אמנם” באופן כללי” אדם הוא בחזקת כשר עד שיוכח ההפך” אך כאן זה להפך” הוא בחזקת רמאי” עד שיוכח שהוא כשר” כיוון שיש הרבה מאוד רמאים. כך היתה המציאות בזמן הגמרא” וכך הוא לצערנו גם בזמננו. לפי הרבנים המבינים דבר” כתשעים אחוז ממקצבי הנדבות הם רמאים. והנה כמה סיפורים לדוגמא.
א. חבר שאל קבצן בתחנה מרכזית: עם יד על הלב” כמה אתה אוסף כל יום? השיב: אלף שקל.
ב. פעם אמרתי למפקד המשטרה בכותל: קבצן בכותל אוסף 3″000 שקל ליום. חייך ואמר: 7000″ אני מביא אותם לבית משפט והם מודים. אמרתי לו: הם באים עם מונית. חייך ואמר: הם באים עם רכב יוקרתי שעולה 300″000 ש”ח. אני מכיר את כולם.
ג. מקבץ נדבות בכותל תבע לדין תורה” אצל רב הכותל הרב גץ זצ”ל” אדם שלא שילם לו שכר דירה על הדירה שהוא משכיר לו.
ד. בחורה שאלה אותי: אמי קבצנית בכותל בעת צורך. נרשמתי ללימודים ולא היה לי כסף לשלם. אמי נסעה לכותל והביאה לי 5″000 ש”ח. לא רציתי לקבל” אך היא כופה עליי. מה לעשות? השבתי: קחי” ובמשך הזמן תחזירי לצדקה.
ה. בעל חנות סיפר: כל יום נכנס אליי מקבץ נדבות ואני נותן לו בלב שמח. יום אחד הוא נתקע בפקק מול חנותי וראיתי אותי נוהג במכונית יוקרתית.
ו. טלפנו אלי: אנו אוספים כסף בשביל עניים שאין להם כסף לטיפול רפואי של פיקוח נפש” אתה מוכן לחתום על ההמלצה? עניתי: איני מכיר אתכם” מי חתום? אמרו: הרבי מלובביץ. – אם כן” אני חותם בעיניים עצומות” שלחו את ההמלצה שלו. כאשר קיבלתי” ראיתי שיש טעות בחתימה שלו” א’ מיותר. ואז גם ראיתי שלמעלה מופיע שמו של הרבי מלובביץ הקודם הריי”ץ “עם התאריך של היום. לא רימו טוב.
ז. פנו אלי לצרף חתימתי לקריאה של רבנים לתרום עבור פיקוח נפש. חתמתי. אחר כך נודע לי שפיקוח הנפש הוא שאם בחור נקרא לצבא” נותנים לו עשרת אלפים דולר כדי שלא ילך. טלפנתי שיורידו את שמי” לא הורידו. שוב טלפנתי. לא הורידו. שלחתי מכתב דרך עורך דין. טלפנו אליי בזעם למה אני משתמש בעורך דין ולא פונה ישירות.
ח. עני דפק בדלת של חבר וביקש כסף להכנסת כלה” כי הוא מתחתן בקרוב. אמר לו החבר: במקרה הסתכלתי דרך החלון וראיתי אותך מגיע עם רכב יפה. השיב לו – נכון” יש לי כסף לקנות רכב” אך אין לי כסף לקנות דירה.
ט. מקבץ נדבות פנה אל חבר והושיט לו המלצה. חברי לקח את הטלפון כדי לחייג לממליץ. העני חטף ממנו את הנייר ויצא בזעם. אך חברי זכר את המספר בעל פה וטלפן. אמר לו הרב בצד השני של הקו: שלא תעיז לתת לו כסף.
י. אדם דפק בדלת של דירה” הסביר שהוא אוסף כסף עבור ניתוח לחולה מסוכן” והגיש מסמכים. אמר לו בעל הבית: הניתוח כבר התבצע והחולה הבריא בע”ה. – מנין לך? – זה אני…
יא. עובדת סוציאלית היתה מבקרת בדירה עלובה במצב מחריד של משפחה ואוספת עבורה כסף בכל יכולתה. עד שגילתה שזו רק דירת ייצוג עבור ביקוריה ושיש להם דירה מפוארת.
יב. איש עשיר תרם בקביעות תרומות סכומים גדולים לבית תמחוי ואף ביקר שם והתרגש בראותו את העניים האוכלים שם. עד שקרא בעיתון שהכל מזויף” הכסף הולך לכיסם של המארגנים” ורק כאשר בא תורם עשיר” הם שוכרים אולם ומזמינים עניים.
יג. בתחנה מרכזית אדם ניגש אל חבר וביקש ממנו כסף לאוטובוס לחזור הביתה כי אין לו. הוא נתן לו” אך עקב אחריו” וראה שקונה סמים.
יד. חבר ראה ילדים שמקבצים נדבות מרכבים המחכים ברמזור. שאל אותם מאיפה הם. השיבו שאדם אוסף אותם ברכבו מהשכונה” מפזר אותם” לוקח את כל הכסף עבורו” ורק משאיר להם פרוטות.
טו. אדם טלפן אלי: אני מנהל חשבונות של ארגון חסד פלוני מאוד פורסם” ויש מנהל חשבונות שני. אני מקבל את ההמחאות” ומנהל הכל כחוק” השני מטפל במזומן ומעביר את הכסף לכיסם של המנהלים. אמרתי לו שהוא חייב לדווח לרשויות. השיב: ידעו שזה בא ממני” יתנכלו בי וילדיי” אני מפחד.
סיכום: לתת רק למי שבטוחים שהוא עני.