פרשת: צו | הדלקת נרות: 18:16 | הבדלה: 19:34 (ירושלים) 

דף הבית > > ‘מימוש עצמי’ למען הכלל | נתן קוטלר

‘מימוש עצמי’ למען הכלל | נתן קוטלר

פעם אחת נכנס ‘מתנגד’ לבית הכנסת בשעה מאוחרת בבוקר וראה שם את אחד החסידים שמסתובב עם טלית על כתפו כאילו עדיין לא התפלל שחרית. “איך ייתכן שלא התפללת עדיין שחרית?!” שאל המתנגד את החסיד “אתה יודע מה הספקתי כבר לעשות היום? כבר הספקתי ללמוד ולהתפלל” ואילו אתה עדיין לא התעטפת בטלית!” השיב לו החסיד “ממה נפשך” אם אתה למדת והתפללת בשם כל עם ישראל” יוצא שגם אני למדתי והתפללתי יחד אתך” אבל אם לא למדת והתפללת בשם כל עם ישראל” איזה ערך יש ללימוד ולתפילה שלך?”.
לעיתים נדמה כי הדאגה לעצמנו סותרת את הדאגה לכלל. האמנם? האם מוכרחים לבחור בין שתי אפשרויות בלבד: בין הדאגה לפרט לבין הדאגה לכלל? האם אין דרך שלישית – דאגה לפרט מתוך דאגה לכלל?
איך יכיר כל אחד את דגלו?
החיבור לכלל” הוא שנותן את הערך לשבטיות. בפרשת במדבר נאמר “אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ” (במדבר ב” ב). ורש”י כותב “כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו. צבעו של זה לא כצבעו של זה” צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן” ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו”.
מדוע מדגיש רש”י שהדגל של כל שבט היה צבוע בצבע של אבן החושן השייך לאותו השבט? ולמה דווקא מתוך הקשר לחושן יכיר כל אחד את דגלו?
נראה שהתשובה היא שאבני החושן קיבלו את משמעותן רק כאשר הן הצטרפו ביחד. ולכן אף על פי שכל אבן מסמלת שבט אחר” היא רק חלק מהפסיפס האנושי המרכיב את עם ישראל. ההרמוניה של כל האבנים יחד” שכל אחת משלימה את חברתה” היא שנותנת לכל אבן ואבן את משמעותה. באותה דרך” כאשר כל שבט מחובר לכלל ומקדיש את כוחותיו להאדרת הכלל” הוא מקבל את משמעותו. שהרי רק מתוך הזיקה לכלל ניתן לייסד כראוי את השבטיות.
יהודי אינו אי בודד
אחד היסודות הבסיסיים ביהדות הוא שיהודי אינו ‘אי בודד'” ואינו יכול להיות אדיש לגורלם של אחרים. האדם אינו יכול להתנתק מהכלל” להיות “צדיק בפרווה” (קדושת לוי” נח) ולדאוג לרוחניותו בלבד. חז”ל מותחים בקורת על נח שלא דאג מספיק לאנשי דורו (דברים רבה יא” ג). כמו כן הם מותחים ביקורת על אלימלך שהתמקד בדאגה לעצמו ולמשפחתו במקום למלא את תפקידו ולדאוג לכלל (רות רבה א). הגמרא בתענית אומרת “בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם: אלך לביתי ואוכל ואשתה” ושלום עליך” נפשי” (תענית יא” א).

אך לא די ברגישות” צריך גם מעשים. “צריך היחיד לחשוב על חלקו בכלל” למען ייתן תמיד חלקו ולא יתעלם ממנו” (הכוזרי ג” יט). הרב שמעון שקופ כתב בהקדמתו ל’שערי יושר’: “שכמו שבמעשה של הקב”ה בהבריאה כולה” וכן בכל רגע ורגע שהוא מקיים את העולם” כל מעשיו הם מוקדשים לטובת זולתו” כן רצונו יתברך שיהיו מעשינו תמיד מוקדשים לטובת הכלל ולא להנאת עצמו”.

האדם צריך להבין שאפילו אם הוא יצליח בחייו הפרטיים” הצלחתו האישית חסרת משמעות אם הכלל עדיין לא הגיע לשלמותו.

אבל השאלה היא אם היהדות מדגישה כל כך את החיבור לכלל” מה צריכה להיות ההתייחסות לעיסוק בפרט ול’מימוש עצמי’?

‘מימוש עצמי’ למען הכלל
הרב קוק מדריכנו מהו האיזון הראוי: “שלמות האדם היא שיהיה משתדל בשלמות עצמו הפרטית בכל האפשרי. אבל עם זה יהיה נגד עיניו כי אין שלמותו הפרטית נגמרת כי אם בשלמות הכלל כולו והצלחתו בהצלחה הלאומית הישראלית” ומזה יעלה לההצלחה האנושית בכללה. ויש להישמר” שלא תשיאהו תשוקתו להשלמת הכלל למעט בשלמות עצמו במעשים טובים ומידות טובות. כי אי אפשר להצליח את הכלל כי אם בהיות כל אחד מפרטיו שלמים ומוצלחים. ולאידך גיסא” לא יעלה על דעתו שיוכל לעלות על מעלת שלמותו בהיותו בלתי עורג בכל לב לשלמות הכללי והצלחתו. רק בהקבץ יחד זריזותו בשלמות הפרטית עם מעייניו לשלמות הכלל והצלחתו” אז יזכה לאושרו האמיתי” (‘עין איה’ ברכות פרק א’ אות קכ; ראה גם אוה”ק ח”ג עמ’ קמז).

הרב קוק מלמדנו שכאשר המניע ל’מימוש עצמי’ הוא מתוך שייכות וחיבור לכלל” אין סתירה בין הדאגה לפרט לבין הדאגה לכלל. כי הצלחת הכלל היא הצלחת הפרט והצלחת הפרט היא הצלחת הכלל.
העיסוק בצרכי עצמו ובצרכי הכלל
מסופר במסכת שבת (י” א) על רב חסדא ורבה בר רב הונא שהיו דיינים והיו יושבים בבית הדין כל היום עד שנחלש ליבם שלא לקחו הפסקה לאכילה ולמנוחה וכן שלא היה להם פנאי לעסוק בהשלמתם האישית בלימוד תורה. אך רב חייא לימד אותם שהעיסוק בצרכי ציבור והעיסוק בצרכי עצמו אינם סותרים זה את זה” אלא אדרבה” אם המנהיג לא יעסוק בצרכי עצמו” הוא גם לא יוכל לעסוק בצרכי הכלל. אך יותר מזה” החידוש הוא שבמקרים מיוחדים” כאשר המנהיג עוסק בצרכי עצמו” הוא למעשה עוסק בצרכי הכלל (ראה: עין איה שם).
לסיכום” על כל פרט להעצים את עצמו ולפתח את כשרונותיו לא רק למען התועלת הפרטית שלו” אלא למען הכלל” וכאשר הוא מתהלך בדרך זו” הוא מתברך והכלל מתברך יחד עמו.

לתגובות: natanorot@gmail.com

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חדשים מהרב

פרשת ויקרא: התשובה המפתיעה לאדישות
Shape-2
האדישות
מעמיקים בפרשיות ויקהל פקודי: לצאת למסע כשאתה עדיין בחנייה?
Shape-2
כיצד אפשר לצאת למסע כשאנחנו עדיין בחנייה
אלוקים מאמין באדם . משנת הרב יונתן זקס – 2
Shape-2
WhatsApp Image 2021-03-07 at 19.06.57
“עשית את התורה מתוקה עבורנו” . משנת הרב יונתן זקס פרק 1
Shape-2
הרב יונתן זקס
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל – חלק ח’: הרב שלימד לשאול שאלות
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל חלק ג’: החידוש הגדול בשאלת הרוע בעולם
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon
קווים להגותו ולמורשתו של מו”ר הרב יונתן זקס זצ”ל
Shape-2
machon

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן