סידרת ‘הַמְּלוּכָה וְהַמֶּמְשָׁלָה’ – חלק י”ב: השאיפה לשלום עולמי

בשבוע שעבר ראינו שכאשר עם ישראל חי בארצו לפי התורה” בזה הוא מביא ברכה לכל האנושות. נמצא כי כיבוש הארץ הוא מתוך אהבת האדם והאנושות. הפעם נברר מהי הדרך להביא שלום אמת לפי התורה?
‘דור הפרחים’ ותנועות השלום בישראל
אם אנו רוצים להבין מהיכן צמחו תנועות השלום בישראל” עלינו לחזור לשנות השישים כשארה”ב התבוססה ב’בוץ הוייטנאמי’. באותה תקופה קמה תנועה שנודעה בשם ‘דור הפרחים’ שדגלה בפציפיזם ובשלום עולמי והפגינה נגד מלחמת וייטנאם ונגד מלחמות בכלל. ובכן” הגרסה הישראלית ל’דור הפרחים’ היא הקמתן של תנועות השלום הדוגלות בפציפיזם ושרות ‘שיר לאהבה” לשלום” ולא למלחמות’.
יש לזכור שלכל אידיאולוגיה יש נקודת אמת שנותנת לה את קיומה” כדברי חז”ל “קושטא – קאי” שיקרא – לא קאי [=אמת עומדת ואילו שקר אינו עומד]” (שבת קד” א; מאמרי הראי”ה עמ’ 84). ולכן” אם אנו רוצים להתמודד עם תנועות השלום עלינו לברר מהי נקודת האמת המחייה אותן. כמובן” נקודת האמת היא ערך השלום והשאיפה לשלום עולמי. ערך השלום הוא באמת ערך חשוב ביותר שלא ניתן להמעיט בערכו ולכן” עלינו להתייחס לסוגיית השלום בכובד ראש.
הרב קרליבך והשאיפה לשלום עולמי
הדמות התורנית היחידה שהצליחה להשפיע במידה מסוימת על ‘דור הפרחים'” היה הרב שלמה קרליבך. בביאורו לתפילה “ברכנו אבינו”” התייחס הרב קרליבך לסוגיית השלום שהטרידה כל כך את צעירי דורו: “אתם יודעים חברים” אני מתפלל לקב”ה עבור פרנסה ובריאות” אך אלו דברים שייתכן שיהיו לי אך לא יהיו לשאר העולם. אולם ישנו דבר אחד שאותו אינני יכול לבקש רק לעצמי והוא השלום” או שהשלום מגיע לכל העולם או שהוא אינו מגיע כלל. השלום שהוא שמו של ה’ מגיע ממקום גבוה כל כך עד שאינו מגיע ליחידים” אלא רק מגיע לכל העולם כולו”. הרב קרליבך לימדנו כי השאיפה שלנו היא לשלום עולמי ולא לשלום פרטי.
ואכן שאיפתו של עם ישראל היא להביא שלום לעולם כדברי הרב קוק: “השאיפה של הבאת שלום בעולם היא שאיפתם של ישראל מעולם. זאת היא פנימיות הנשמה של כנסת ישראל” שע”כ התבטאה במלא המובן מבחירי בניה” המה הנביאים אשר נבאו לקץ הימים” לאושר האדם ולשלום העולמים” (תורת השלום).
הטעות של תנועות השלום
נקודת האמת בתנועות השלום היא כאמור השאיפה לשלום עולמי” שהיא בהחלט שאיפה ראויה וגדולה. אולם הטעות של תנועות השלום היא שהן סבורות שניתן לעשות שלום בכל זמן ועם כל אחד ואפילו עם האויב במלחמה. בנוסף” הן מדמות שניתן לשנות את האויב בבת אחת מבלי לבצע תהליך עמוק ויסודי. אין לך טעויות גדולות מאלו” ויוכיחו הנזקים העצומים והאבדות בנפש שנגרמו מהסכמי שלום עם ארגוני טרור. לעומת זאת” התורה מדריכה אותנו לברר: מתי קוראים לשלום? עם מי קוראים לשלום? ומה התנאים לשלום?
הנוסחה לשלום אמת
מצד אחד” מטרת המלחמה היא השלום” ואם מטרות המלחמה יכולות להתקיים בדרכי שלום” אז ודאי השלום עדיף. אך מצד שני” כל זה מדובר רק לפני המלחמה ולא בעיצומה. כאשר נמצאים במצב של מלחמה” הקריאה לשלום אינה רלוונטית. התורה מבינה את המציאות שאי אפשר באמצעות ‘שלום של פיסת נייר’ לשנות ברגע אחד את שנאתו של האויב כלפינו. ולכן כוחה של הקריאה לשלום יפה רק קודם המלחמה.
בנוסף” נכון שיש חשיבות להושיט את ידנו לשלום” אך יש כאלו שמסוכן להושיט להם יד לשלום” כי ברור שינצלו זאת לרעה. הקריאה לשלום למי שאין לקרוא לו לשלום” עלולה להביא למלחמה במקום השלום המיוחל.
התורה מלמדת אותנו ששלום אמת יושג רק כאשר הצד השני מעריך את עם ישראל” מזדהה עם ערכיו” מוכן לוותר על השאיפה לכוח ולריבונות ומוכן לעזור לעם ישראל (להרחבה ומקורות בנושא ראה: במאמרי ‘הנוסחה לשלום אמת’ בתוך: באהבה ובאמונה פנחס תשע”ו).
שלום עכשיו הוא שלום אך שווא
האמת נקראת חותמו של הקב”ה (שבת נה” א) והשלום שמו של הקב”ה (ויק”ר ט” ט). מה ההבדל בין חותמת לבין שֵם? בחותמת” האותיות יוצאות בבת אחת ואילו בכתיבת שֵם” האותיות נכתבות בזו אחר זו. כמו החותמת שיוצאת בבת אחת” כך האמת כללית ומוחלטת. ואילו כמו כתיבת האותיות בזו אחר זו” השלום דורש תהליך ארוך שדורש הזדהות עם כל פרט (ביאורי הראי”ה לאבות א” יב). ולכן” השלום אינו יכול להיות ‘אינסטנט'” ושלום עכשיו הוא שלום אך שווא. הנוסחה לשלום אמת” היא רק כאשר משלבים את האמת והשלום יחדיו ועוברים תהליך עמוק ואמיתי לקראת השלום המיוחל. “וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ” (זכריה ח” יט).
לתגובות: natanorot@gmail.com