ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


דימוי הגוף בנישואין (חלק א')

אסתר אברהמי

(מבוסס על סיפור אמיתי. הבעיה המתוארת קיימת אצל גברים ונשים כאחד. חשוב להדגיש, שלא כל השמנה יוצרת בעיות בזוגיות.)
עוד כמה דקות, הם יגיעו בפעם הראשונה. אורנה ויצחק (שמות בדויים), הם זוג בשנות השישים. אני כל פעם מופתעת מחדש, עד כמה מגוונים ושונים הנושאים שבעקבותיהם מגיעים בני זוג לייעוץ זוגי. כבר בטלפון קבלתי ממנה מידע, שהנושא הכאוב ביניהם הוא בעיית ההשמנה של יצחק. מעניין, עד כמה הבעיה היא באמת ההשמנה, או שמסתתרות שם בעיות אחרות, שההשמנה היא רק התוצאה שלהם.
בעודי מהרהרת בדבר, ומתכוננת להיות כלי קיבול לרצון ה' שיעבור דרכי, נשמעות נקישות בדלת ואני ניגשת לקבל את פניהם. כשהם ניצבים בפתח, אני רואה שיצחק אכן שמן ואשתו רזה מאוד. בדרך כלל, אני מראה לבני זוג היכן לשבת. אלא שהפעם עקב מצבו, השארתי להם את הבחירה. יצחק התיישב על הספה ואורנה העדיפה את הכורסא. אולי לא נעים לה לשבת לידו?
לאחר כמה משפטים של היכרות, כששאלתי למטרת בואם, הוא פתח ואמר שאין לו שום בעיה והוא הגיע כי אשתו ביקשה. "הבעיה היא שלה ולא שלי", הצהיר. התבוננתי על שניהם, ממתינה למוצא פיהם.
"נכון", פתחה אורנה ואמרה:"זו בדיוק הבעיה, שאין לו בעיה עם איך שהוא אוכל ואיך שהוא נראה ואני משתגעת. מה אני לא עושה כדי שיאכל בריא! אני מכינה רק דברים בריאים ודלי שומן והוא כמעט לא נוגע בהם. הוא נכנס למטבח לבשל, כביכול לעזור לי. אבל הוא מבשל מה שבא לו ומכין בעיקר מאפים ועוד מקמח לבן. בסוף אני מתרגזת ויוצאת מהמטבח בכעס..."
בזווית העין אני קולטת את תגובתו, שנאמרת בחצי חיוך, תוך כדי דברי אשתו: "נכון מאד. זה מה שאני אוהב". נראה לי שהיא מתאפקת שלא לצעוק עליו. כנראה לא נעים לה ממני. לאחר שתיקה ארוכה, היא ממשיכה לדבר:"כשאנחנו יושבים לארוחה בבית, אני מתאפקת לא להעיר לו. אבל כשאני רואה שהוא אוכל בלי חשבון, אני מבקשת ממנו שיפסיק. הוא עונה לי "טוב" ואומר שהוא יאכל רק עוד קצת ואז אני כבר מאבדת סבלנות וצועקת עליו. אני יודעת שזה לא בסדר, אבל כמה אני יכולה לסבול?? ובכלל, כשאנחנו מתארחים, איך וכמה שהוא אוכל, ממש מבייש אותי שהוא בעלי...".
שמעתי כבר סגנונות דיבור רבים בחדר הזה. חלקם קשים מאד וחלקם פחות. הופתעתי מסגנון הדיבור שלה ותוך כדי כך, אני חושבת לעצמי, שאני לא רואה מולי בני זוג. אני רואה אמא וילד. מעניין כמה שנים הם מתנהגים כך. חבל שלאחר שנות נישואין רבות הם עדיין סובלים.
תוך כדי, אני שומעת אותה אומרת:"שתדעי לך שאני מאד דואגת לו. הוא כבר עם סוכרת ובעיות נשימה. בלילה הוא בקושי נושם ואני הולכת לישון בחדר אחר. אני כבר הודעתי לו, שאם הוא יהיה חולה ולא יוכל לתפקד, אני לא אטפל בו! זו בעיה שלו. אני כל הזמן מזהירה אותו והוא לא מקשיב לי. אז מצידי שילך לבית אבות. שם יטפלו בו. לי נמאס! אני רוצה לחיות בכיף. די! גידלתי ילדים לתפארת ועכשיו אני מרגישה שיש לי ילד בבית ולא גבר...".
וואו. אלו משפטים קשים. היא מבינה שהוא מתנהג כילד. השאלה אם היא גם מבינה שהיא מתנהגת כמו אמא, שמעירה כל הזמן ולא מאפשרת לו להיות אחראי על עצמו. האם היא מבינה שזה ה"ריקוד הזוגי" שלהם? אולי הסגנון האימהי שלה מזמן התנהגות של ילד ואולי ההיפך. הסגנון שלו כילד, מזמן את יחסה כאמא ולא כאשה.
אני מפנה את מבטי אליו כדי לקבל ממנו תגובה. ניכר לפי שפת הגוף שלו, שהוא כבר מכיר את כל המשפטים שלה בעל פה. הוא נראה אדיש ושותק. לבסוף ביקשתי את תגובתו. הוא הפנה את ראשו בכבדות ואמר:" היא צודקת. היא באמת אשה דואגת ואכפת לה ממני. אני מאד מעריך אותה ולכן אני גם לא מגיב. למרות זאת, היא מעצבנת אותי ברדיפה שלה אחרי. אבל אני לא יכול להתנגד לה, כי היא צודקת. קשה לי להתגבר והאוכל נותן לי רוגע ושמחה. אני כבר מבוגר ורוצה ליהנות מהחיים....".
אורנה נכנסה לדבריו ופנתה אלי:"הנה, את שומעת ממנו כמה שאני צודקת וכמה שהוא לא אחראי על החיים של שנינו...".
שניהם כנראה לא מודעים למעגל הסגור שהם יוצרים. כמעט תמיד, הבעיה המרכזית בקשיים בזוגיות היא חוסר תקשורת זוגית נכונה, כאשר המבט של כל אחד מהם על הקונפליקט, הוא סובייקטיבי . נצטרך ביחד, להעלות למודעות את הריקוד הזוגי שלהם: אמא וילד. אחר כך נבדוק את המניעים הסמויים של כל אחד מהם, כדי שיוכלו ליצור שינוי ולחיות כבני זוג.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: