בגדים – לכבוד ולתפארת

התורה מקדישה פסוקים רבים לציווי על הכנת בגדי הכהונה בפרשת תצוה” ולתיאור הכנתם בפרשת פקודי. מכאן שהבגד אינו סתם כיסוי בעלמא לגוף אלא יש בו ערך” כמו שהתורה מצווה ואומרת “ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת”. (שמות כח” ב). בפסוק הבא נאמר “ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי”. שואל הנצי”ב בפירושו “העמק דבר”” והרי לכאורה צריך להיות כתוב אשר מילאתים” כי הציווי הוא אל חכמי הלב שיעשו את הבגדים בכוונה ראויה לקדש את אהרן. אך מסביר הנצי”ב שבאמת כוונת הפסוק היא על אהרן” “שמכיוון שנצטווה אהרן להתקדש” נתן לו הקב”ה בגדי קודש שיסייעו לו בדבר” וידוע שכל דבר שבקדושה לבד שטעון עשייה לשמה… עוד כל מה שמכינים יותר את הפעולה לשם קדושה כך מועיל הדבר יותר לתכליתה… ולכן נצטווה משה שיזהיר את האומנים… לעשות את הבגדים באופן שיועילו יותר לקדשו”. אבל מכיוון שזה דבר שבלב” איך נדע אם באמת האומנים כיוונו לשם קדושת אהרן? לכן אמר ה’ למשה” תזהיר את האומנים שיעשו את הבגדים כראוי כי מילאתיו” את אהרן” רוח חכמה “והוא יבין וישכיל מכוח הבגדים איך שהם פועלים על לבו” איך הם נעשו”. כלומר” מעלת אהרן גדולה כל כך שכאשר ילבש את הבגדים הוא ירגיש אם הם נעשו בכוונה הראויה. מכאן רואים עד כמה חשובים הבגדים שאדם לובש שאפילו חשובה הכוונה שכיוונו בעת עשייתם שיש בה להשפיע על לבו ותכונותיו.
מרן רה”י כרם ביבנה הרב חיים יעקב גולדוויכט זצ”ל” מבאר בספר שיחותיו ‘אסופת מערכות'” את הממד העמוק שיש בבגדים. שבהבדל מבעלי החיים “הלבוש הוא זה שמעניק לאדם צביון ותואר אנושי” ומתארו כמות שהוא במלוא שיעור קומתו. הוא מבטא את הכבוד השוכן בקרבו” את נשמת אלוק ממעל המשמשת בו”. כך שהלבוש אינו מעין מסכה אלא אדרבא “הוא מבליט את העובדה” שאין הגוף הגס מבטא את עיקר מציאותו של האדם… ובכך הוא חושף את הנשמה האלוקית…- הצפונה בקרבו. (אסופת מערכות” פר’ תצוה).
נמצאנו למדים שהלבוש אינו סתם פריט חיצוני אלא הוא בא לשמור ולכבד את נשמת אלוקים אשר בקרבנו” וממילא נדרשים אנו לעצמנו” ואף לחנך לכך את ילדינו” להתייחס בכבוד הראוי וללבוש בגדים אשר מכבדים ולא מבזים את לובשם. בגד מכובד מורה על אדם וגם גורם לו שמכבד ומעריך את עצמו כראוי” וזה מביא אותו להתעלות ולמעשים טובים… כך מלמדנו מרן הרב זצ”ל בעין אי”ה (ברכות ב’ 354): “הכבוד הנמשך מהבגדים שהאדם מתהדר בהם בתור אדם המעלה הראוי לו לפי יתרונו השכלי” והכרת היתרון של האדם לעצמו הוא מבוא גדול להרמת ערכו בסגולותיו היקרות הנוגעות למדות טובות ולמעשים טובים על-כן ראוי לכבד את הבגדים” להורות שהדבר העקרי במציאות הבגדים לאדם הוא בשביל כבודו ומעלתו..” .