ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: כי תצא
פרשה נוכחית: כי תבוא
פרשה הבאה: נצבים
 


גיוס תלמידי ישיבות

הרב שלמה אבינר


שאלה: האם צריך לחוקק חוק המכריח תלמידי ישיבה חרדים ללכת לצבא?
תשובה:
הנושא מתחלק לשלשה חלקים ככל דבר בצה"ל:
א. חובת גיוס
כל אחד חייב ללכת לצבא. ואף זה מתחלק לשלושה חלקים, כמבואר במאמר "למצוות הארץ" שכתב רבנו הרב צבי יהודה בפרוץ מלחמת השחרור (לנתיבות ישראל א קיח):
1. הצלת כלל ישראל: "אל תעמוד על דם רעך", קל וחומר על דם כל בית ישראל. פיקוח נפש זו מצוה ענקית שדוחה כמעט את כל התורה כולה (לבד מאיסורים חמורים במיוחד).
2. הצלת ארץ ישראל: מצות כיבוש הארץ ושמירתה. זו אחת המצוות היחידות שאנו נכנסים לכתחילה למצב של מסירות נפש ממש כדי לקיימה.
3. מצות קידוש השם: כאשר עם ישראל מסכן, מוכה, רדוף, שבור ורצוץ - זהו חילול השם. כאשר יש לנו צבא, ואנו משיבים מלחמה שערה ומכים שוק על ירך - זהו קידוש השם! זהו קידוש השם הגדול של כלל ישראל המוזכר על ידי יחזקאל הנביא (לז). כמו שאמר הרב יצחק ניסנבוים שהיה ממנהיגי המזרחי: מהו קידוש השם שאנו מצפים לו? שלא יהיה כתוב על מצבה של יהודי שהוא נרצח על קידוש השם, אלא שהוא חי בקידוש השם.
(ועיין כל הדיון על גיוס תלמידי ישיבה לצבא ב'לנתיבות ישראל' שם בהערה. שיחות הרב צבי יהודה "צבא וישיבה". שו"ת שאילת שלמה א, שסח).

ב. דחיית שירות
אמנם אין פטור לשירות בצה"ל, אבל אפשר לדחות אותו. לא כתוב בתורה באיזה גיל צריך להתגייס. אמנם כתוב "מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל", אבל זה לגבי מלחמה. אנו מדברים על שירות צבאי שגרתי, לכן אפשר מאוחר יותר. גם לא כתוב בתורה כמה זמן שירות סדיר, כיוון שאז לא היה שירות צבאי כלל אלא דובר על שעת מלחמה. וכן מי שלומד תורה צריך לאפשר לו להתגדל בתורה כדי שיצא תלמיד חכם. אם עושים הפסקות, זה מפריע ללימוד. צריך ללמוד ברצף מגיל שמונה עשרה, כל אחד כעניינו. זה דבר אישי. צריך לתת לאדם להתגדל בתורה, כדברי רבנו הרב צבי יהודה, שכמו שחשוב שיהיו במדינה אנשי משק ואנשי נשק, חשוב שיהיו אנשי אמונה ואנשי רוח. לא יעלה על הדעת שכולם יהיו אנשי משק ואנשי נשק, וגם לא יעלה על הדעת שכולם יהיו אנשי אמונה ואנשי רוח. צריך לעשות חשבון כמה ומתי ומה, כי זו אחריות לאומית שיהיו גם כאלה וגם כאלה. אנחנו לא דנים כאן כמה זמן ובאיזה גיל צריך ללכת. אלו כבר חשבונות אישיים שנבנים בין ראשי הישיבות לצבא, מתוך אמון הדדי.

ג. אי אפשר לגייס בכח
כולם צריכים ללכת לצבא, אבל יחד עם זה צריך קצת שכל וקצת דעת. אי אפשר לכפות. אמר רבנו הרב צבי יהודה בשיחות על צבא וישיבה (עמ' 32-25) שאי אפשר לגייס אותם בכוח. דברים כאלה לא עושים בכוח. צריך סבלנות. צריך לחכות שזה יבוא מצד ראשי הישיבות שיתקדמו ויבינו ויכירו את גודל המצווה שיש בזה. אין לאפשר כפיה דתית, אנטי דתית או לאומית בתחום הזה. זה לא ילך. כל איש צבא יאשר שאין לו מה לעשות בחיילים חסרי מוטיבציה. הם אינם מביאים תועלת אלא מכבידים על כל המערכת. כבר אמר רמטכ"ל אחד שהוא מעדיף צבא קטן וחכם.
הרצון חשוב מאוד. התורה קובעת תפקיד מיוחד של כהן משוח מלחמה, לעורר את רוח הלוחמים מתוך אמונה בד'. גם בימינו יש להקדיש הרבה מאמצים וחינוך לרומם את ערכו של השירות הצבאי, גם אצל תלמידי ישיבה וגם באומה כולה, ללמד שהצבא הזה קודש הוא. צריך להתאזר בסבלנות. יש נח"ל חרדי קצת, יש שח"ר קצת. לאט לאט, בסבלנות, זה יסתדר. אי אפשר לנהוג בכוח.
כאשר שירתתי בצבא בשירות סדיר, וכן במילואים, פגשתי הרבה תלמידי ישיבות חרדיות. הם לא מרדו ברבותיהם, אלא הם היו בחורים צדיקים ויראי שמים שהחליטו לצמצם לימודיהם בישיבה ולהתחיל לעבוד, ועקב זה החליטו שהגיע זמנם לשרת בצה"ל. למשל, בשנת תשי"ז-תשי"ח, חמישים ושישה בחורים חרדים חסידי ויז'ניץ התגייסו לצה"ל במסגרת הנח"ל בעמי-עוז מול עזה, ועבדו שם בחקלאות ובליטוש יהלומים, כאשר ראש הקבוצה היה רב, גיסו של האדמו"ר הקודם מויז'ניץ, נשיא מועצת גדולי ישראל, שקיבל ברכה מהאדמו"ר מויז'ניץ דאז, בעל אמרי חיים, אביו של האדמו"ר הקודם. יש להדגיש שבמהלכם זה לא היתה שום בעיטה בחינוך שקיבלו. כולם נשארו חרדים. יתר על כן, האדמו"ר מויז'ניץ של חיפה בעצמו התגייס למלחמת השחרור, וראש ישיבת ויז'ניץ של חיפה המשיך גם אחרי המלחמה לשרת בצה"ל. האמרי חיים היה נוהג ללכת לצפות באימוני חיל האוויר לפני מלחמת ששת הימים.
נתאזר בסבלנות, נראה אורה של תורה ונזכה שגם תלמידי ישיבות חרדיות יתגייסו לצבא, אחרי שיתגדלו להיות תלמידי חכמים, ובכך יביאו ברכה לעצמם ולכלל ישראל.



הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: