הִנֵּה שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא בָּא לִקְרָאתִי. מִיַּד אָמַרְתִּי לוֹ:
– “בָּרוּךְ אַתָּה לַד'” הֲקִימוֹתִי אֶת דְּבַר ד’ “[1] – ד’ יְבָרֵךְ אוֹתְךָ” כִּי קִיַּמְתִּי אֶת דְּבַר ד’ אֲשֶׁר צִוִּיתַנִי וְזוֹ בזְכוּתְךָ [2].
– וְלָמָּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל צֹאן וְקוֹל בָּקָר ?! [3].
– הוּא מֵעֲמָלֵק. הָעָם חָמַל עַל הַצֹּאן וְהַבָּקָר הָאֵיכוּתִיִּים” וְשָׁמַר אוֹתָם כְּדֵי לְהַקְרִיב מֵהֶם קָרְבָּן לד’. אֶת הַשְּׁאָר” חַסְרֵי הָעֵרֶךְ” הִשְׁמַדְנוּ [4]. הָעָם לֹא שָׁמַר לְעַצְמוֹ” אֶלָּא לַעֲבוֹדַת ד'” לָכֵן אֵין בַּזֶּה שׁוּם עֲבֵרָה” אַדְרַבָּא זוֹ מִצְוָה [5].
– עַכְשָׁו שָׁאוּל” שְׁמַע מָה שֶׁיֵּשׁ לִי לוֹמַר לְךָ” כְּלוֹמַר מָה שֶׁד’ אָמַר לִי הַלַּיְלָה.
אוּלַי אַתָּה קָטָן בְּעֵינֶיךָ” אֲבָל אַתָּה רֹאשׁ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל” וְד’ מָשַׁח אוֹתְךָ לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. עַכְשָׁו ד’ הֵטִיל עָלֶיךָ שְׁלִיחוּת לְהַחְרִים אֶת אוֹתָם רְשָׁעִים” עֲמָלֵק” וְאָכֵן יַחַד עִם הָעָם חִסַּלְתָּ חֵלֶק מֵהֶם” אֲבָל לֹא שָׁמַעְתָּ לְקוֹל ד’. הִתְנַפַּלְתָּ עַל הַשָּׁלָל” וְעָשִׂיתָ הָרַע בְּעֵינֵי ד’ [6].
– אֲדוֹנִי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא” כֵּן שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ד’ וְעָשִׂיתִי אֶת שְׁלִיחוּתוֹ. כֵּן הֶחְרַמְתִּי אֶת עֲמָלֵק” וּמָה שֶׁהָעָם לָקַח חֵלֶק מֵהַצֹּאן וּמֵהַבָּקָר” הָיָה כְּדֵי לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת לַד’ [7].
– לֹא וָלֹא שָׁאוּל” לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ד’ חָשׁוּב יוֹתֵר מֵהַקְרָבַת קָרְבָּנוֹת. חָטָאתָ חֵטְא חָמוּר” מָרַדְתָּ בד’ [8].
אוֹי לִי וַאֲבוֹי לִי. שׁוּב חָטָאתִי. אָיֹם וְנוֹרָא. אֲנִי מֵבִין עַכְשָׁו שֶׁחָטָאתִי חֵטְא חָמוּר. מָה אֶעֱשֶׂה ?…
——————-
1. שמואל א טו יג.
2. מצוד”ד שם.
3. שם יד.
4. שם טו.
5. מצוד”ד שם.
6. שם טז – יט.
7. שם כ – כא.
8. שם כב – כג.