ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישלח
פרשה נוכחית: וישב
פרשה הבאה: מקץ
 


והייתם נקיים

הרב יורם אליהו


"ועשית כיור נחושת וכנו נחושת לרחצה... ורחצו אהרון ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם" ( ל, יח-יט). פלא הדבר מדוע נכתב הציווי על עשיית הכיור כאן ולא בפרשת תרומה עם הציווי על שאר כלי המשכן? מבאר הנצי"ב, "משום שכל הכלים נעשו לקדושת עבודה, וכלי זה אף על גב שגם הוא מקדש את המים שבו מכל מקום בא גם שלא לקדושת עבודה ורק להכשיר את האדם לידי עבודה או להיכנס להיכל אפילו בלי עבודה" (העמק דבר שם). כלומר רחיצה זו אינה ממלאכות הקודש אלא הכשר שמביא את האדם לידי כך. הוסיף וביאר הרמב"ן כי "הרחיצה הזו דרך כבוד של מעלה, כי כל הקרב לשולחן המלכים לשרת וליגע בפת בג המלך וביין משתיו רוחץ ידיו בעבור היות הידיים עסקניות, והוסיף כאן לרחוץ הרגליים בעבור היות הכוהנים משרתים יחפים, ויש בני אדם שיש ברגליהם זוהמה וכיעור".
מכאן שדרך כבוד של מעלה שאדם לא יכנס בידיו ורגליו המלוכלכות אל הקודש ועליו לדאוג לניקיונם. אך לא רק בבואו אל הקודש חייב האדם בכך, אלא כדברי הרמב"ם, "שהיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא, שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדים את הגוף ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים" (הלכות דעות פרק ד). בהמשך הפרק מלמד הרמב"ם כיצד שומרים על גוף בריא, במאכל, במשתה ובכל אורחות חייו של האדם, ומקדיש כמה הלכות לדיני רחיצה (עיי"ש הלכות טז ויז). כך לימדו חז"ל במסכת שבת (נ, ב): רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו משום שנאמר 'כל פועל ה' למענהו' ומסביר רש"י "בשביל קונהו" א. "כי בצלם אלוקים עשה את האדם" וב. "שהרואה בריות נאות אומר ברוך שככה לו בעולמו".

על הפסוק בויקרא "וכי ימוך אחיך", אומר המדרש רבה (ויקרא לד ג) הדא הוא דכתיב 'גומל נפשו איש חסד' זה הלל הזקן, שבשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך עימהם ושאלו אותו: רבי לאן אתה הולך? אמר להם: לעשות מצווה. אמרו לו: וכי מה מצווה זו? אמר להם: לרחוץ בבית המרחץ . אמרו לו: וכי זו מצוה? אמר להם: הן. ומה אם איקונין של מלכים שמעמידים אותו בבתי תיאטראות ... מי שמתמנה עליהם הוא ממרקן ושוטפן".. כלומר פסל של מלך שמעמידים אותו במוזיאון יש מי שממונה לרחוץ ולשטוף אותו יום יום והוא מקבל שכר על כך. "אני שנבראתי בצלם ובדמות דכתיב כי בצלם אלוקים עשה את האדם - על אחת כמה וכמה".

יוצא מכל האמור כמה חשוב שהאדם יקפיד לשמור על נקיות גופו, כי בצלם אלוקים נבראנו. ואם דואג האדם לשמירה וניקיון חפציו, על אחת כמה וכמה עליו לשמור על ניקיון גופו. צריך להעלות את המודעות לנקיות הזו שצריכה ללוות את האדם בעת שהותו עם חבריו או עם אשתו, בשמירת הגיינה פשוטה זו, שממנה בא האדם לכל המעלות הטובות. כמו שמביא הרב מרדכי אליהו זצ"ל מדברי רבנו תם, בסידורו 'קול אליהו' עמ' לב: "טהרה מביאה לידי קדושה, בין טהרת הגוף ובין טהרת הנפש, ומליץ טובה על הנוהגים לטבול במקווה ש"טבילה זו גם נקיות יש בה ונקיות הגוף תחדש את נקיות הלב".
וביותר יש ללמד את הנערים הרגילים לא לזלזל בדברים אלו, ומוטלת עלינו החובה כחלק מלימוד דרך ארץ פשוטה, ללמדם לשמור על הגיינה וניקיון, רחיצת הגוף, לבוש מכובד ונקי, ולצייד אותם במוצרים השומרים על ריחות נעימים, וכך יהיו כלים נאים להתעלות ולניקיון הלב והנפש.


תגיות: נקיות



מאמרים נוספים מעלון פרשת כי תשא תשע"ח:
ראש ממשלה מואשם ?! - הרב שלמה אבינר
החרש תחרישי - הרב חגי לונדין
פורים - הרב דוד לנדאו
בדיחידוש - הרב יואב מלכא
- אסתר אברהמי

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: