שאלה: כיצד יש להתייחס לתופעה שבזמן האחרון התקשורת וגם כמה חברי כנסת מבצעים לינץ’ ציבורי בראש הממשלה? זה רצח אופי שלעיתים הוא גרוע מרצח ממש!
תשובה: זו הזדמנות גדולה ללמד את עצמנו שני כללים גדולים” מוסריים” ציבוריים ששייכים לאו דווקא לראש הממשלה” אלא לכל אדם.
כלל ראשון” אין להאשים אדם במאומה טרם הוכח סופית שכן הוא. המשטרה צודקת בכך שהיא בודקת” חוקרת ועוצרת אם יש הכרח בדבר. זו חובתה להתייחס לכל תלונה ולברר אותה נאמנה. אבל בל נשתבש במושגים ונפסוק שפלוני המוגדר כחשוד הוא כבר פושע. חשוד” פירוש הדבר שיש חובה לחקור וללא משוא פנים. אך אם טרם הוכח דבר” כל אדם” מדינאי או אזרח” הוא בחזקת זכאי באופן מוחלט.
וכדאי להרחיב שהחשיבה המדעית בכלל מבוססת על כך שכל דבר שלא הוכח – לא יתקבל. זכורני כי בילדותי שמעתי אדם מדבר בקול רם בטלפון ציבורי ואומר: אדוני” אני קרטזיאני (תלמיד של הפילוסוף הצרפתי הגדול דקארט” אבי החשיבה הביקורתית)” לכן לא אוכל לקבל דבר טרם הוכח שכן הוא.
כלל שני” יש איסור חמור של לשון הרע” כלומר סיפור דברים שליליים על אדם אפילו הם אמת. איסור זה אינו רק איסור חמור מבחינה רוחנית” מוסרית ודתית” אלא הוא גם תופעה המאיימת לפורר ולהחריב את החברה. ברומא העתיקה” אדם שהוציא דיבה היה נידון להגליה” לא מפני שהרומאים היו אנשים קדושים” אלא מפני ששקדו על בריאות החברה ויציבותה.
ולכן כאשר אדם נחקר” בין שהוא מדינאי בין שאינו מדינאי” יש איסור חמור לגלות את הדבר ולהפיצו!
נוסיף טהרה” נוסיף הגינות” נוסיף רגישות” נוסיף אהבה.