דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת:
אפשר להרים גבה כשקוראים את הפסוקים” מצד אחד כתוב ‘ידבנו לבו’ ומצד שני כתוב ‘תקחו את תרומתי’ איך אפשר לתת מכל הלב כשמישהו מכריח אותי?
אז יש המפרשים (ספורנו כה ב) כי יש תרומה שהיא חובה ועליה נאמר ‘תקחו’ ויש תרומה שהיא אינה חובה ועליה נאמר ‘נדבת הלב’.
הכלי יקר מפרש במקום” שמדובר באדם אשר החליט לתת תרומה אלא שברגע האמת קיבל רגליים קרות והחליט שהוא חוזר בו מנדבת לבו” ואז התורה מצווה ‘תקחו את תרומתי’. כלומר אדם כבר קיבל החלטה טובה ולפתע הוא נתון במצב רוח לא טוב” אז אנו רק עוזרים לו להוציא לפועל את מחשבתו הטובה.
פירוש נוסף אפשר לומר על פי דברי מרן הראי”ה זצ”ל במוסר אביך (ב”ב) “בכל דרכיך דעהו” – “שישתדל בכל שכלו וכחותיו לעשות את מה שהוא עושה בתכלית השלמות ונמצא שהוא יודע את ה’ יתברך בכל הדרכים”. הקושי מתעורר אצל האדם דווקא בדברים שהוא חייב לעשות. לדוגמא” אדם מוכרח להתפלל” אזי הבחירה בידו אם לעשות את זה כמו שצריך ‘בכל שכלו וכוחותיו'” ואז ירגיש עם זה טוב” ירגיש סיפוק ושמחה” או שיעשה את זה בחמיצות ואז ירגיש שבזבז את זמנו. או למשל אב שצריך לשמור על ילדיו” שתי דרכים לפניו – אם יעשה את זה בשמחה ובשלמות” הוא ייהנה וגם ילדיו וגם את אשתו שימח” אבל אם יעשה זאת בכפיה בפנים חמוצות ובתחושת החמצה” אפשר שהחמיץ את הרווחים מכך…
ונחזור לענייננו יש תרומה שצריך לתת” אבל הקב”ה לא רוצה שנרגיש שהפסדנו מכך” ולכן מצווה אותנו לתת את זה מן הלב. וכך כולם יהיו מרוצים…
שבת שלום
להערות והארות nisimov123@gmail.com