תורה כלל ישראלית

הזכרנו את ההבחנה בין לימוד ותלמוד” שהיא כהבחנה בין ניחום ותנחום” שילום ותשלום” פינוק ותפנוק. תלמוד הוא דבר מגובש יותר” הוא לימודיות מגובשת ומוצקת שמופיעה בגדלות” תלמוד של כל הדורות” של כל כלל ישראל” של כל המדרגות” חיוניות ונשמתיות של כולם יחד. “הא למדת” שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם” . אמירת דבר בשם אומרו מגלה את התורה באמיתיותה הכלל ישראלית.
הגמרא מבטאת כמה פעמים שמשה רבנו הוא כינוי לתלמיד חכם: “משה! שפיר קאמרת”. כל תלמיד חכם הוא ‘חתיכה’ של משה רבנו” צינור מיוחד של מציאות התורה בתוכנו. ואין זו מליצה שכל תלמיד חכם הוא מנשמת משה רבינו” וגם נקרא משה. מכל חלקי גדלותו של תלמיד חכם מופיעה דרגת משה רבינו. הלב” המוח” האישיות של תלמיד חכם” הם הופעה וגילוי של תורה” של סיני” של נשמת משה.
מאמר זה מלמדנו לתפוס את הדברים בשלמותם” בגדלותם. נכון שאנו רואים מדרגות נשמתיות אישיות פרטיות שונות” אבל באמת זו הסתכלות שטחית. האמת היא שאנחנו חלק של כלל ישראל” חלק של הנשמה הגדולה המקיפה את כולנו” מראש מקדם” מקבלת התורה ועד כל הדורות כולם. אנו פירורים של העובדה הא-לוהית המקיפה דורות עולמים של “עם זו יצרתי לי” ו”אשר בחר בנו מכל העמים”” שמתגלה בכל מיני מדרגות ובכל מיני גוונים של “תן חלקנו בתורתך”. זאת הסתכלות יותר אמיתית” יותר ממשית ריאלית. יש הסתכלות גרגירית ויש הסתכלות מצד זרם החיים שמקיף אותנו.
הכינוי ‘משה’ שניתן לתלמיד חכם אינו ביטוי בעלמא” אלא עניין עובדתי מציאותי. כל האחיזה של האדם מישראל בתורה היא מתוך עובדת החיוניות הכללית שמקיפה אותנו. “תורת ד’ תמימה”. הסתכלות בתמימות ושלמות הינה יותר אמיתית. מתוך הכלל הגדול של ישראל ואורייתא – מתגלים כל הפרטים אצל כל אחד ואחד. הגוף אינו אלא הצד החיצוני של מציאותנו הפנימית” אבל הוא נראה יותר לאדם שרואה לעיניים. אמנם הוא חלקי. כמו כן הגוף של מיליוני “עמך בית ישראל”” השייכים לבניין הגדול של “עם זו יצרתי לי” – הוא הגילוי החיצוני של נשמת כלל ישראל” הנשמתיות האלוהית של כלל ישראל” ישראל ואורייתא .