– שָׁאוּל! שָׁאוּל!
– כֵּן אֲדוֹנִי” מוֹרִי וְרַבִּי” שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא.
– יֵשׁ לִי מְשִׂימָה קָשָׁה עֲבוּרְךָ” וְעָלֶיךָ לְמַלֵּא אוֹתָהּ בִּשְׁלֵמוּת מֻחְלֶטֶת.
– אֶעֱשֶׂה כְּמֵיטָב יְכָלְתִּי” אֲדוֹנִי הַנָּבִיא.
– לֹא דַּי בְּכָךְ” אֶלָּא בְּדִיּוּק כַּצִּוּוּי הָאֱ-לֹהִי. מְדֻבָּר בּמִלְחָמָה בַּעֲמָלֵק. וַדַּאי יָדוּעַ לְךָ שֶׁעֲמָלֵק הוּא הָאוֹיֵב הָרָאשִׁי שֶׁלָּנוּ” וְגַם אוֹיֵב כָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי” וּמֵעַל לַכֹּל הוּא אוֹיֵב ד’. “מִלְחָמָה לד’ בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר” [1].
– בְּוַדַּאי אֵצֵא לְמִלְחָמָה. כְּבָר נִלְחַמְתִּי מִלְחָמוֹת רַבּוֹת.
– לֹא דַּי בַּמִּלְחָמָה. יֵשׁ צֹרֶךְ לְהַחְרִים אוֹתוֹ עַד הַסּוֹף.
– לְגַמְרֵי?! זֶה מוּזָר!
– כֵּן. רְאֵה” ד’ שָׁלַח אוֹתִי לִמְשֹׁחַ אוֹתְךָ לְמֶלֶךְ. וְאַתָּה רוֹאֶה שֶׁדְּבָרוֹ הִתְקַיֵּם וְאַתָּה הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן לְעַם יִשְׂרָאֵל. גַּם עַתָּה אַל תְּפַקְפֵּק בְּמָה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ” אַל תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה מוּזָר” אֶלָּא עֲשֵׂה בְּדִיּוּק מָה שֶׁד’ מְצַוֶּה.
– כֵּן” כֵּן.
– רְאֵה” כְּבָר פַּעַם אַחַת נִכְשַׁלְתָּ וְלֹא שָׁמַעְתָּ לְקוֹל ד’. הִזָּהֵר מְאֹד הַפַּעַם הַזֹּאת[3].
– כֵּן אֲדוֹנִי הַנָּבִיא” אֶעֱשֶׂה כִּדְבָרֶיךָ.
– אִם כֵּן” זְכֹר הֵיטֵב מָה עֲמָלֵק עָשָׂה לָנוּ כְּשֶׁיָּצָאנוּ מִמִּצְרַיִם [4]. תָּקַף אוֹתָנוּ סְתָם” לְלֹא סִבָּה [5].
– אֲנִי זוֹכֵר אֲדוֹנִי הַנָּבִיא.
– לָכֵן “עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ” וְלֹא תַּחְמֹל עָלָיו” וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה” מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק” מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה” מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר”[6]. הַכֹּל!
– מִיָּד אֲנִי מְגַיֵּס אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל!
———————–
1. סוף פר’ כי תצא.
2. שמואל א טו א. מצוד”ד.
3. רש”י שם.
4. שם ב.
5. סוף פרשת בשלח.
6. שם ג.