משנכנס אדר מרבים בשמחה. ובראש חודש אדר שחל בשבת קורין בפרשת שקלים (מגילה כט א) השנה מקדימים לקרוא את פרשת שקלים בשבת שלפני ראש חודש.
בחודש אדר אנו מרבים בשמחה על הנסים והנפלאות שעשה השי”ת לאבותינו ולנו “בימי מרדכי ואסתר כשעמד עליהם המן הרשע שביקש להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים” ואתה ברחמיך הרבים הפרת את עצתו והשיבות לו גמולו בראשו” (מתוך התפילה).
חז”ל קושרים את הנסים והנפלאות הללו לתרומת מחצית השקל” שהרי גלוי וידוע לפני הקב”ה שעתיד המן הרשע לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים עליהם שקלים לשקליו (מגילה).
ריבוי השמחה על הנסים מתחבר עם שמחת האחדות שמתגלה במצוות תרומת מחצית השקל לקורבנות-הציבור” שהיו נותנים מראש חודש ניסן בזמן שבית המקדש היה קיים. כולם היו נותנים בשווה לקופה: “העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל”. כאשר ישנה אחדות בישראל” שורה גם השמחה בישראל. וזה מביא שהשי”ת עושה לנו נסים ונפלאות כדברי אסתר למרדכי: “לך כנוס את כל היהודים” (מגילת אסתר ד טז).
נכון לעכשיו” אחדות ישראל מתגלה בארץ ישראל ובמדינת ישראל “גוי אחד בארץ” – בארץ הם גוי אחד. בגלות הם בבחינת “עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים” (מגילת אסתר ג ח).
האחדות מתבטאת גם בקופה הציבורית של המדינה” דהיינו בתקציב המדינה. במשפחה בריאה” ניהול הקופה המשפחתית צריך להיות ביחד” מתוך הבנה והערכה הדדית וכמובן תוך התחשבות בצרכי המשפחה. דבר זה מאפשר לחיות בבטחון ובשמחה. אולם כאשר אין הבנה והסכמה כיצד לנהל את הקופה המשפחתית” נגרם חוסר אמון” חוסר בטחון” מתח” כעסים ועצבות. כך גם הקופה הלאומית” דהיינו תקציב המדינה” צריך להתנהל מתוך הבנה והסכמה לאומית רחבה” תוך התחשבות ורגישות לחלשים ומעוטי היכולת שדווקא אותם יש לחזק ולעודד כשם שנאמר על השי”ת “ד’ שומר את גרים יתום ואלמנה יעודד”” ומתוך שתרבה האחדות” תגדל השמחה.
מהמצפה לישועה השלמה.