ב”ה נִצַּחְנוּ בַּקְּרָב” אֲבָל אָסוּר לְהֵרָדֵם בַּשְּׁמִירָה וְלַחְשֹׁב שֶׁבְּכָךְ הִסְתַּיְּמָה הַמִּלְחָמָה. עַכְשָׁו יֵשׁ לְנַצֵּל אֶת הַנִּצָּחוֹן וּלְהַמְשִׁיךְ לְהַכּוֹת בַּפְּלִשְׁתִּים.
– “הַלַּיְלָה אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים נֶגֶד פְּלִשְׁתִּים” וּנְחַסֵּל אוֹתָם עַד אוֹר הַבֹּקֶר. לֹא נַשְׁאִיר אֶצְלָם אִישׁ”” -הוֹדַעְתִּי לְלוֹחֲמִים[1].
– “כָּל הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה” [1]” הֵשִׁיבוּ לִי. – אָנוּ סוֹמְכִים עָלֶיךָ.
אָז נִגַּשׁ הַכֹּהֵן לָאוּרִים וְתֻמִּים [1]. כַּמּוּבָן אֵינֶנּוּ שׁוֹאֲלִים אוֹתָם כֵּיצַד לְהִלָּחֵם” זֶה עִנְיָן צְבָאִי. אֲבָל אָנוּ שׁוֹאֲלִים אִם לָצֵאת לַקְּרָב אוֹ לֹא” וְהַאִם נְנַצֵּחַ אוֹ לֹא.
שָׁאַלְתִּי:
– ” הַאֵרֵד אַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים? הֲתִתְּנֵם בְּיַד יִשְׂרָאֵל?”[2].
לֹא קִבַּלְנוּ תְּשׁוּבָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם [2].
הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה לֹא בְּמִקְרֶה. מִסְתַּבֵּר שֶׁחָטָאנוּ. כְּלוֹמַר מִישֶׁהוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל חָטָא.
כֵּיצַד אֵדַע מֵי הַחוֹטֵא?
פָּנִיתִי לְכָל שֵׁבֶט בַּשְּׁאֵלָה:
– “אוּלַי אַתֶּם יוֹדְעִים מִי חָטָא הַיּוֹם ?”[3].
כַּנִּרְאֶה מִישֶׁהוּ אָכַל עַל אַף שֶׁהוֹדַעְתִּי בְּצוּרָה בְּרוּרָה: אֲרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם [4].
רָאִיתִי שֶׁכֻּלָּם מְאֹד נְבוֹכִים” וְלֹא רוֹצִים לַעֲנוֹת. הִתְחַלְתִּי לַחְשֹׁב שֶׁאוּלַי זֶה בְּנִי יְהוֹנָתָן.
הִכְרַזְתִּי: “אִם יֶשְׁנוֹ בְּיוֹנָתָן בְּנִי” כִּי מוֹת יָמוּת”[5].
אֵין מַשּׂוֹא פָּנִים” אֵין אֵיפָה וְאֵיפָה” הֲלָכָה אַחַת לְכֻלָּם. זֶה יִהְיֶה נוֹרָא כַּמּוּבָן” אַךְ אֵין בְּרֵרָה.
אַף אֶחָד לֹא עָנָה. אֲנִי מֵבִין שֶׁאֵין פִּתְרוֹן אַחֵר” אֶלָּא לְבָרֵר זֹאת דֶּרֶךְ הֲטָלַת גּוֹרָל עַל פִּי ד’.
————————
1. שמואל א יד לו.
2. שם לז.
3. שם לח.
4. שם כד.
5. שם לט.