“אוהב את התוכחות” בכל המובנים” הן לתת תוכחות לאחרים” הן לקבל בעצמו. פעם ברוסיה” בעת מגיפת חולירע” החליטו להתכנס ולתקן צדדים רוחניים – אך קבעו שקודם על כל אחד לתקן את עצמו. ראשית” יבדוק כל אחד בציציותיו ובביתו לפני שהוא ניגש לבדוק אצל אחרים. אבל גם כאן יש נפקא מינה מאיזה צינור זה נמשך: מתוך אהבה או לא. תוכחה היא המצווה היותר קשה שבתורה. חז”ל אמרו על הדור שלהם: תמיהני אם יש מי שיכול ויודע להוכיח . אין אפילו מצווה אחת נוספת שעליה אמרו זאת חז”ל. רק בפני מצוות תוכחה נתמלאו חז”ל פחד. לשם קיומה יש צורך בהבנה וידיעה” כשרון מיוחד וסגנון נכון” וגם שייכות נפשית. אנו” בימינו” איננו מעולים כל כך” ולא התקדמנו יותר מחז”ל. יש צורך באהבה: אהבת ישראל שורשית” רוחנית ומעשית” ואמונה בקדושת ישראל הכללית. “אהבה מסותרת ותוכחה מגולה”. אהבה מתגלה בתוכחה” ותוכחה נמשכת מתוך אהבה. אומרים בשם הגאון מווילנה: אם אדם אינו בטוח שלא ידבר מתוך קפידא – לא עליו מוטלת המצוה הזאת. מתוך המציאות של “אהוב” אוהב את המקום” את הבריות” את הצדקות ואת המישרים”” מגיעים למצב של “אוהב את התוכחות”” המסוגל לתוכחה שבאהבה” “הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא” ” תוכחות מתוך עומק של אהבה. התוכחות של משה רבנו בתחילת ספר דברים נאמרו מתוך מסירות הנפש לכלל ישראל. הכל תלוי באיזה ניגון” באיזה טון” באיזו שייכות נפשית נאמרים הדברים. מתוך מצב של טהרה נפשית כללית הנובעת מכל העניינים שקדמו” מגיעים לתוכחה שכולה נועם” אהבה” עדינות ואצילות” שכולה נעימות תורת ארץ ישראל . זאת התוכחה שמוכנה להתקבל ולהתקיים.
המשנה אומרת שבהמשך לכך שהתלמיד חכם “אינו מחזיק טובה לעצמו” – הרי הוא “מתרחק מן הכבוד”. יתכן שהוא תופס מקום חשוב” מעיר הערות ומדריך הדרכות – אך עליו להתרחק מן הכבוד. אין זה פשוט כל כך. לפעמים” אפילו גדולים רודפים אחרי הכבוד. הביטוי “מתרחק” אינו מופיע בכל עניין. ביחס לשקר” למשל” נאמר בצורה חריפה “מדבר שקר תרחק” ” ולא רק בלשון איסור” כי התורה היא עצם האמת. כמו כן” מתאים לאדם גדול להתרחק מן הכבוד ולהיזהר מכל חשש של יוהרא. עניין זה גם שייך ל”אוהב את התוכחות”” כי לפעמים אדם מוכיח בתור ‘מדריך’ או בתור ‘משפיע’. אין מקום להשתלטות ול’כפייה דתית’. אדרבה” הערך האמיתי של כבוד האדם הוא כבוד התורה וגם כבוד הבריות .
פרשת: מידע לא זמין עבור המיקום והתאריך המבוקש | (ירושלים)
תפריט
