ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: לך לך
פרשה נוכחית: וירא
פרשה הבאה: חיי שרה
 


לדעת לסלוח

הרב יורם אליהו

נפלאה היא אהבת יוסף לאחיו והיא מתגלה במלוא עוצמתה בפרשתנו. זאת, לאחר שמתברר ליוסף שלא נשקפת לו סכנה מאחיו אחרי שראה את אהבתם לבנימין. זו הייתה הסיבה שלא התגלה אליהם מיד לדעת האברבנאל שכתב "עוד נשאר ספק בלבו אם היה להם אהבה עם בנימין, או עדיין שונאים את בני רחל אמו, ולכן רצה להביא את בנימין בפרט בניסיון הגביע לראות, אם ישתדלו להצילו". והאחים אכן מגלים אהבתם ומודיעים, לא נשאיר עוד אח בבור אלא, "כולנו עבדים לאדוני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו". ויהודה אשר היה הגורם המרכזי במכירתו היה מוכן לשבת בבית הסוהר במקום בנימין, " ישב נא עבדך עבד לאדוני". אז סר כל ספק מלבו של יוסף והוא נגלה אליהם. יתרה מזו, לאורך כל הדרך הוא מפייס אותם ונותן להם הרגשה שהוא לא סבל כלל, ובעצם הם לא עשו כלום אלא הכל מאת ה'.
אהבתו של יוסף מתגלה כבר קודם לכן, כאשר לקח מהם את שמעון, אשר היה הגורם המרכזי לכל הסבל שהוא סבל. נאמר "ויאסור אותו לעיניהם" אומר המדרש, "ר' חגי בשם ר' יצחק לעיניהם אסרו, כיון שיצאו להם הוציאו, והיה מאכילו ומשקהו ומרחיצו וסכו". אהבה גדולה ויכולת לסלוח מראה כאן יוסף. אין הוא עוסק בחשבון קטנוני כמו: שמעון גרם לי רעה עכשיו אחזיר לו... אלא הוא רואה בהסתכלות עמוקה את התהליך האלוקי ועל פיו הוא פועל בלי שום כעס או רצון לנקמה, ממש דואג לשמעון ואפילו מענג אותו ברחיצה וסיכה. זאת הוא אומר לאחיו ברגע ההתגלות שלו, "וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקִים לִפְנֵיכֶם. וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלוקִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה. וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹוקים..." כאשר קוראים פסוקים אלו אפשר לחשוב לרגע שיוסף התענג בשנים הללו במצרים, והרי סבל בבית פוטיפר, היה 12 שנים בבית הסוהר והיה רחוק מאביו וממשפחתו. את כל זה לא מזכיר יוסף, אלא אומר להם כי הכל לטובה וברוך ה' שכך קרה. וכשהוא רואה שבכל זאת הם מתביישים וקשה להם להתקרב אליו הוא אומר להם "והנה עיניכם רואות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם", אומר רש"י, "השוה את כולם יחד לומר כשם שאין לי בלבי שנאה על בנימין אחי, שהרי לא היה במכירתי, כך אין בליבי שנאה עליכם". זאת ועוד נאמר בהמשך הפסוקים "וינשק לכל אחיו ויבך עליהם". נאמר בתנחומא "כיון שראה יוסף שהיתה להם בושה גדולה, אמר להם גשו נא אלי, ויגשו, וכל אחד ואחד היה מנשקו ובוכה עליו...". כל זה משכנע את האחים באהבתו של יוסף עליהם ולכן נאמר " ואחרי-כן דיברו אחיו אתו" אומר רש"י "מאחר שראוהו בוכה ולבו שלם עמהם". מתוך שיוסף היה נקי ושלם מכל חשבון הוא הצליח לשכנע את אחיו באמיתות דבריו הנפלאים ולהבין את גדולתו שאכן הוא באמת אוהב אותם ורוצה את אחוותם.
בחיינו אנו נפגשים לפעמים באדם המצער אותנו או גורם לנו רעה, על פי רוב הוא בא ומבקש סליחה ואנו סולחים, אך צריך בדיקה עד כמה הסליחה אמיתית, או עד כמה היא מן השפה ולחוץ. מיוסף אנו צריכים ללמוד א. שכל מה שקורה לנו הוא על-פי חשבון אלוקי המנהל עולמו בחסד ובריותיו ברחמים ב. לדעת לסלוח בלב שלם בלי להשאיר שום פינה של קפידה או שנאה. היכולת לסלוח באמת היא מידה עצומה וקניין חשוב בנפש האדם.
ילדים מטבעם נעלבים וכועסים מאוד כאשר חבר עושה להם איזו רעה, והם נוטים להישאר זמן ממושך בריב ולנתק קשר גם אם מדובר בחבר קרוב.עלינו ללמדם, שטובה המחילה, טוב לסלוח ולסיים את הריב כי גם החבר ודאי מצטער ורוצה בפיוס הזה. ומתוך שנידבק במידה זו נזכה להמשך דברי המדרש, "וכשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא מתוך בכיה, כך כשיגאל הקב"ה את ישראל מתוך בכייה הוא גואלם שנאמר בבכי יבואו ובתחנונים אובילם". במהרה בימינו.


תגיות: יוסף ואחיו | פרשת ויגש



מאמרים נוספים מעלון פרשת ויגש תשע"ח:
לקראת צום עשרה בטבת - הרב דב ביגון
לך להיות רב צבאי - הרב שלמה אבינר
"אוהב את הצדקות" - הרב דוד לנדאו
אחדות ישראל בנבואת יחזקאל - הרב יואב אוריאל
לב הפרשה - ליישב את הכעס - הרב חגי לונדין
בדיחידוש - הרב יואב מלכא

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: