כמידי שנה יתקיים בקיץ הקרוב קורס רבנים צבאיים” שישרתו במילואים וחלקם בקבע.
אין לשער חשיבותו של רב צבאי. כידוע” צבא אינו רק נשק אלא גם מוראל. אמר נפוליאון: המוראל חשוב יותר” פי שלושה מהנשק. נפוליאון מפורש! איך הוא מדד” איננו יודעים” אנו רק יודעים שהוא הפסיד במלחמה” כי לרוסים היה מוראל גבוה ממנו: הוא הלך לכבוש ארץ אחרת” והרוסים הגנו על הארץ שלהם.
כידוע” יש בתורה כהן משוח מלחמה. הרב הראשי לצה”ל” הרב אבי רונצקי – ד’ ישלח לו רפואה שלמה במהרה – חידש חידוש: שהרבנים הצבאיים צריכים להיות גם קרביים. לאמיתו של דבר אין זה חידוש” כהן משוח מלחמה היה גם לוחם. לא שנתן שיעור ואחר כך חזר לביתו ולמשרדו המחומם. הרי חז”ל שאלו בירושלמי אם כהן משוח מלחמה מותר ביפת תואר” סימן שהיה עמוק בתוך קווי האויב. אך האמת היא שאפשר לקרוא בשם חידוש גם דבר ישן שנשכח ושוב נתחדש.
לכן מצווה גדולה שיהיו רבנים צבאיים – ובכלל חיילים ברבנות הצבאית. כי ד’ אלהיך מתהלך בקרב מחניך” והיה מחניך קדוש.
אפילו בצבא הרוסי” הבינו שצריך פוליטרוקים” כלומר מסבירנים אידיאולוגיים. לקחו קצינים קרביים מעולים” הפכו אותם למסבירנים. אי אפשר להילחם אם לא יודעים בשביל מה נלחמים.
לכן” מצווה גדולה להיות רב צבאי. רבנו הרב צבי יהודה היה אומר שאין לחלק בין היחידות השונות” כל היחידות הן מצווה באותה מידה. אין זה חידוש שלו. כבר דוד המלך השווה את היושב על הכלים ליוצא למלחמה. וגם דוד המלך אינו חידוש” כבר אברהם אבינו חילק בשווה.
כל היחידות הן מצווה גדולה” אך ליחידות האחרות לא חסר” וכאן חסר. רבי יהודה החסיד כותב בספר חסידים שלפעמים יש מצווה שהיא כמו מת מצווה” כי היא מצווה שאין לה עוסקים” כמו לימוד מסכת מועד קטן” כיון שהיא מדברת על הלכות אבלות” אז יש שמפחדים ממנה. לכן יש מצווה מיוחדת ללמוד דווקא מסכת זו.
אנו אוהבים את צבאנו” הוא מצווה עילאית” הוא קדוש. אמנם בזמן האחרון יש בו בעיות קשות עם השירות המשותף. אך לא בגלל זה” נחדל מלאוהבו. אדרבה” התיקון הגדול לא יבוא מבחוץ אלא מבפנים” גם על ידי מציאותם של רבנים צבאיים” אנשי אמונה ואנשי רוח” שיפעילו את השפעתם הברוכה” מתוך אהבה ואחווה ושלום ורעות” כדי לרומם וכדי לטהר.
תנאי הסף לקורס רבנים צבאיים” הוא חמש שנות ישיבה. לכן” אם למדת חמש שנים” מצווה גדולה לגשת. ואם למדת עשר שנים” אז זו מצווה בריבוע” ואם למדת חמש עשרה שנה” זו מצווה בחזקת שלוש.
חזק חזק ונתחזק.
ומקדשי תיראו
שלמה אבינר
“ומקדשי תיראו” (ויקרא כו ב). כמובן “לא ממקדש אתה מתיירא” אלא ממי שהזהיר על המקדש” (יבמות ו ב)” ודין זה הוא גם בזמן שאין המקדש קיים (שם).
בגלל זה” איננו נכנסים להר הבית.
ומרן הרב קוק היה מפרסם כרוז באופן קבוע לקראת החגים: “אחינו היקרים הבאים לעיר קדשנו ירושלים ת”ו מקרוב ומרחוק” הישמרו נא מהאיסור החמור של הכניסה למקום המקדש והר הבית”.
יש טוענים שאם כך אנו מוותרים על בעלותנו במקום זה” להפך – אמר מרן הרב: “ומה שאין אנחנו נכנסים לפנים מן הכותל” הוא לא מיעוט זכויותינו ומיעוט קישורנו אל המקום הקדוש הזה” אלא מפני רוב הקישור שלנו אליו ואל רוממות קדושתו” (אגרת” מובאת בספר כותלנו 220).
וכן כותב רבנו הרב צבי יהודה: “כל החומרה הגדולה ההלכתית של איסור הכניסה אליו… אינה נוגעת” פוגעת וגורעת” במשהו בערך הבעלות הקנינית שלנו על שטח המקום הקדוש והנאדר-בקודש הזה” (לנתיבות ישראל ב רפא).
ויש טוענים שכלפי ארץ בכלל והר הבית בפרט” צריך עוז וגבורה ושמחה ויזמה ולא יראה ופחד ואימה וחרדה. טעות מפורסמת” שכבר חשש ממנה מאוד מרן הרב קוק באגרת שע”ח המפורסמת שמודפסת בפתיחת ספר אורות התשובה: שלוה” שמחת-עוז” שמחת-אמת לא באים לגרע כחוט השערה את היראה” אדרבה עליהם להגדיל אותה.
ולא בכדי” היראה נמצאת בספר מסילת ישרים במדרגות העליונות של פרקים כד-כה” והוא מתאר את יראת החטא הנוראה של אברהם אבינו ומשה רבנו.
זה הכלל” לא על ידי ביזוי הר הבית נגיע לבית המקדש” אלא אדרבה” על ידי מורא מקדש.
לכן” כמה יש לשמוח על שסוף סוף קם ארגון “מורא מקדש” שחרט על דגלו עניין נשגב זה” של יראה מהר הבית וכניסה בו.
וכל מי שיתרום לו כסף” יקבל ברכת שמים” ממקור המקדש.
לפרטים” lemoramikdash@gmail.com. 053-241-8479.
