פרשת וישלח מפגישה איתנו עם אחד המאפיינים המרכזיים בדמותו של יעקב אבינו – האיש אוהב לקנות. והרבה. יעקב אבינו מתחיל את מסע הרכישות שלו עוד בילדותו בו הוא קונה את הבכורה מעשיו; ממשיך עם יחסי קניין ובעלות מסובכים עם לבן; ממשיך בכך שהוא ‘מתקן מטבע ושווקים’ (שבת לג” ב); והדברים מגיעים לשיאם בפרשה שלנו שיעקב ‘נותר לבדו’ מכיוון שהתעכב לקחת ‘פכים קטנים'” ומכאן לומדים חכמים ש’צדיקים ממונם חביב עליהם מגופם’.
קניין הוא צורך אדיר בנפש האנושית. הילד הראשון בעולם נקרא ‘קין’. ילדים קטנים למשל מאד לחוצים על כך שהחפץ הזה הוא ‘שלי’.
מהו קניין? קניין למעשה הוא היכולת של האדם לחבר אליו חפצים שונים. אובייקטים שהיו ללא קשר ביניהם מקבלים בעלות אחת – יש ביניהם כעת יסוד אחדותי. הקניין הישראלי במהותו הוא השאיפה לחבר את פרטי הפרטים של העולם לאחדות אחת. כסף לשון כיסופים. לא בכדי העם היהודי הצטיין מאז ומעולם בקניין וכלכלה.
יעקב אבינו הוא לוקח ‘פכים קטנים’ מעבר ‘לנהר יבק'” דורשים המקובלים: ‘יבק’ – ראשי תיבות ‘יחוד” ברכה” קדושה’. היכולת לקחת את העולם כולו ולהעביר אותו אל האחדות” הברכה והקדושה. זוהי הישראליות של יעקב אבינו.
.
לדבר תורה שבועי מצולם ומשוכתב מהרב לונדין – ניתן לשלוח הודעת וואטסאפ (!) למספר 0545753771