תנו לתינוק אוויר לנשימה: אהבה

לכל אדם יש צורך בקשר” צורך להרגיש שהוא אהוב.
לא רק שיאהבו אותו אלא שיגלו אהבה כלפיו” וכמובן לא די בגילוי אהבה” צריך אהבה פנימית” המקרינה בתוך גילויי האהבה.
זה נכון לכל אדם” קל וחומר לילד וקל וחומר בן בנו של קל וחומר לתינוק. זה חשוב עבורו יותר ממזון. זה ממש פיקוח נפש.
חסך אמהי גורם לנזקים קצרי טווח וארוכי טווח: תגובה מופרזת ללחץ” פגיעה ביכולת הלימודית ובהתנהגות החברתית” היפראקטיביות” הפרעת ריכוז וקשב” חרדה” עיכוב התפתחות. בקיצור” חסך אימהי פוגע בשכל” ברגש” בחברתיות.
נכון שלפעמים הפעוט מעצבן” מכביד” מנדנד” ובכל זאת אין לשדר לו בשום צורה שהיא שהוא למטרד. עת לאהוב (קהלת ג ח). לאהוב ללא תנאי. זה הפק”ל.
כך לימדנו רבנו הרב צבי יהודה שראשית החינוך הוא מה שכתוב בגמרא: “תינוק יונק משדי אמו” (ברכות ג א). כלומר קשר” קשר קרוב.
נזכור שברחם אמו” העובר נמצא בגן עדן. ופתאום הוא מגורש מגן עדן לעולם מוזר” עוין” מנוכר” עם כל מיני יצורים ותופעות מפחידות. וסוף סוף הוא יונק מאמו. לחלב יש טעם גן עדן” לקרבת הגוף יש טעם גן עדן. הוא חוזר לגן עדן.
עוד אומרים לנו חז”ל ש”דוד דר בחמישה עולמות ואמר שירה… ינק משדי אמו ונסתכל בדדיה ואמר שירה” (ברכות י א).
זה הכלל” גילויי אהבה: מבט מופנה לתינוק וקשר עין” קול אמהי ואפילו שירה” מגע של חיבה – חיבוק” נשיקה” ליטוף.
כמובן” זה לא נאמר רק באמא” אלא גם באבא” וכן כל דמות שבאה בקשר עם התינוק.
ב”ה” ד’ סידר שהתינוק הוא חמוד” לכן יש חשק לחבקו ולנשקו.
פעם אחת ארגנו סוף שבוע למטפלות בתינוקות” כאשר גובה השולחנות היה שני מטר” הכסאות מטר” והגישו להן לאכול בקערות בעזרת מצקת – לרמוז להן: כך מרגיש התינוק בעולם של מבוגרים.
ומעשה בסטודנט לחינוך שהיה צריך לעשות עבודה על ילדים עם קשיי למידה. במקום לערוך מחקר עכשווי” הוא חיפש מחקר שנעשה לפני עשרים שנה” ובדק מה קרה לאותם הילדים. למרבה הפלא כולם יצאו מוצלחים בקנה מידה של אותה מדינה: רופאים” עורכי דין” וכדומה. ראיין אותם ושאל לסיבת הצלחתם. כולם השיבו שזה בזכות מורה פלונית. הסטודנט הצליח לאתר את אותה מורה ושאל אותה איך הצליחה. “פשוט מאוד”” ענתה” “אהבתי אותם”…
ועוד סיפור על בת שלי” רועת-צאן שאמרה לי: אתה רואה את הטלה הזה חסר המנוחה” שמתרוצץ ימין ושמאל? הוא היפראקטיבי. הסיבה לכך היא שכאשר נולד” היתה אמו חולה זמן רב” והוא סבל מחסך רגשי.
וחלילה לשדר לפעוט שהוא מטריד אותנו. זה עלול לגרום לחרדת נטישה” כמו בסיפור של עמי ותמי.
לכן שמחתי מאד כאשר ראיתי מאמר של חוקרת נוירולוגיה התנהגותית ובו היא מסבירה שטיפול האם בילדיה גם גורם לשינויים גנטיים ופיזיולוגיים; תופעה של אפיגנטיקה” כלומר” השפעת הסביבה על הגנטיקה” כגון: השתקת גנים ; חיבוק אב או אם המשכך כאבים על פי מנגנון של שליטת השער ;אהבה אימהית המשפרת את גמישות המוח; וכן סיפורו של הילד שראה ללא עיניים בזכות אהבת אמו ועוד ועוד דברים מופלאים. אני ממליץ להזמין אותה להרצאה – כמובן רק עבור נשים (ד”ר שלומית מזרחי מנהלת המעבדה לחקר המוח וההתנהגות בטכניון. 054-524-0974).
כל זה” למען הילדים שלנו.