שאלה: אני מתלבט אם לפנות לנקח”ל” נציב קבילות החיילים. לפעמים אני חש פגוע ביחס לזכויותי בתחום היהדות” כגון כשרות” תפילות” צניעות. מצאתי בגוגל את כל הפרטים כיצד להגיש קבילה. מאידך” אולי זה אנוכי לדאוג לעצמי” הרי התגייסתי לצה”ל בשביל עם ישראל ולא בשבילי” ואולי יש טעם לפגם לדאוג לעצמי. ובעיקר” אני אוהב את צה”ל אהבת נפש עד לכדי מסירות נפש” וכיצד אגיש תלונה נגד מי שאוהב?
תשובה: דווקא מפני שאתה אוהב” עליך להגיש קבילה” כי “את אשר יאהב יוכיח”. אהבה כוללת רצון שהאהוב יתעלה וישתפר. מצות תוכחה אינה מתוך שנאה אלא אדרבה מתוך אהבה. זה רצף הפסוקים: “לא תשנא את אחיך בלבבך. הוכח הוכיח את עמיתיך… ואהבת לרעך כמוך” (ויקרא יט).
גם בין בני זוג” הכרחי שתהיה ביקורת הדדית” אם לא” המערכת הזוגית נשחקת לאיטה. העיקר הוא להוכיח מתוך אהבה וידידות.
יש אפילו מצות תוכחה של בן לאביו ותלמיד לרבו” כמובן מתוך כבוד ולא מתוך התנשאות.
וכי אפשר להתעלם מכך ש”אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא”? אנחנו רק בני אדם” וגם צה”ל מורכב מבני אדם. אדרבה” שם יותר עלולים לחטוא. כי כל מערכת עלולה להסתאב וקל וחומר צה”ל” שעוסק בלית ברירה בדברים קשים. לכן דווקא ביחס לצבא נכתב “והיה מחניך קדוש”” כפי שמסביר רבי אברהם אבן עזרא.
אכן” התלונה היא לא רק לרווחתך האישית” לא רק למען קיום המצוות האישיות שלך – שגם זה חשוב מאוד – אלא למען צה”ל” למען עם ישראל” למען מדינת ישראל” למען והיה מחניך קדוש” ומתוך כך שמירה על בטחון ישראל.
הרי אמרנו” אף אחד אינו שלם. העיקר שיעמוד על המשמר ויתקן” כדברי מרן הרב קוק: “האדם לא נברא גם כן באופן כזה שלא יחטא כולו” כי אם שיזהר מן החטא” ואם ישגה ויחטא שוב” (אגרות הראיה א פה).
וייאמר לזכותו של צבאנו הקדוש” שנציב תלונות החיילים” אינו סתם מחווה בעלמא” אלא משרד שקיים כבר 45 שנה ופועל בנאמנות רבה וברצינות גדולה” וכל קבילה שמוגשת” מקבלת מענה תוך כמה ימים” והדברים באים לידי תיקון. אשרינו.
עיין באתר כיצד לפנות. אך אתה גם יכול לפנות באורח חופשי בדוא”ל nakhal@mod.gov.il” כמובן באופן אמיתי” ענייני ומכובד. ככל שתרבה לפנות כן ייטב לצבאנו.
וכל הכבוד לצה”ל.
חסימת כבישים ככלי הפגנה
בזמן של פנוי ישובים נשאלה פעמים רבות השאלה על חסימת כבישים ככלי הפגנה.
התשובה היתה שאין לחסום כבישים משום כמה נימוקים” שכל אחד מהם מספיק:
א. הכל צריך להיעשות באופן חוקי.
ב. למה יפריע המפגין לאדם שלא עשה כלום?! ובמיוחד בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה. המפגין מצער סתם בני אדם. אף על פי שיש הטוענים שהמאבק לגיטימי וכולם חוסמים כבישים” אין זה משכנע.
ג. אולי יש ברכב רופא בדרך להציל חיים” או אדם בדרך לבית החולים. המפגין מסכן חיים ממש. הוא גם מסתכן כי הוא עלול להידרס” ואין היתר להסתכן לשם הפגנה.
ד. השוטרים צריכים לטפל במפגינים במקום לטפל באויבים.
ה. בכוח” שום דבר לא הולך במדינה הזאת” חוץ מדברים זוטרים של מה בכך. אם דעת הקהל היא נגד” לא יעזור שתביא חמשת אלפים איש להפגין. אם המשטרה רוצה לפנות אותך” היא תפנה. זה מזכיר את בית הכנסת של גוש קטיף שחמש שוטרות היו מוציאות בת אחרי בת” כשבעצם שוטרת אחת יכלה לפזר קצת גז מדמיע ומיד כולן היו יוצאות. אבל בסך הכל השוטרים נוהגים בעדינות.
בסיכום: אין לצער אנשים” אין להכניס שוטרים למצב שצריכים לטפל ביהודים בכוח. רבנו הרב צבי יהודה כבר הגדיר את תנאי המאבקים הציבוריים: בלי הרמת ידיים” בלי עלבון ובלי שנאה (לנתיבות ישראל א במאמר “את אחי אנוכי מבקש”).
