כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי אֶת תָּכְנִיתוֹ הַמְּזַעֲזַעַת שֶׁל הַמֶּלֶךְ נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי” כְּלוֹמַר דְּרִישָׁתוֹ לַעֲקֹר אֶת עֵינָם הַיְּמָנִית שֶׁל אַנְשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד כִּתְנַאי לְהַסְכָּמָתוֹ לְקַבְּלָם לָעֲבָדִים” הִרְגַּשְׁתִּי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִמְּרוֹמִים” שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִשְׁתֹּק” וְשֶׁעָלַי הַחוֹבָה לְהָגִיב” לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ.
כַּמּוּבָן” אֵינִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר לְבַדִּי” צָרִיךְ בִּשְׁבִיל זֶה אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל.
הַבְּעָיָה הִיא שֶׁלֹּא כֻּלָּם נוֹתְנִים בִּי אֵמוּן. הֵם לֹא מַכִּירִים אוֹתִי” הֵם לֹא מְבִינִים מָה זֶה מֶלֶךְ.
אֵין בְּרֵרָה” אֶצְטָרֵךְ לְהַפְעִיל עֲלֵיהֶם לַחַץ. לְגַיֵּס אוֹתָם בְּכוֹחַ.
לָקַחְתִּי זוּג בְּנֵי בָּקָר וְחָתַכְתִּי אוֹתָם לִנְתָחִים” אוֹתָם שָׁלַחְתִּי לְכֹל עַם יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַשְּׁלִיחִים שֶׁבָּאוּ מִיָבֵשׁ גִּלְעָד[2]. וּבְפִיהֶם הוֹדָעָה: מִי “אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יוֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל” כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ”[1].
ב”ה זֶה מוֹעִיל. פַּחַד אֱ-לֹהִים נָפַל עֲלֵיהֶם” וְכֻלָּם הִתְגַּיְּסוּ לַצָּבָא[1]. כְּלוֹמַר” הֵם לֹא פָּחֲדוּ לִשְׁלוֹם הַבָּקָר שֶׁלָּהֶם” אֶלָּא פָּחֲדוּ לְהַמְרוֹת אֶת פִּי” כִּי הֵבִינוּ שֶׁזֶּה כְּמוֹ לְהַמְרוֹת אֶת פִּי ד'[2].
הִגִּיעוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים. רָצִיתִי לָדַעַת כַּמָּה הֵם” אַךְ כֵּיוָן שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתֶּם וַדַּאי יוֹדְעִים אָסוּר לִסְפֹּר יְהוּדִים” בִּקַּשְׁתִּי שֶׁכָּל אֶחָד יִמְסֹר חֲתִיכָה קְטַנָּה שֶׁל שֶׁבֶר חֶרֶס.[3].
וְהֵנָּה הָיוּ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף חַיָּלִים מִכָּל עַם יִשְׂרָאֵל” וּשְׁלוֹשִׁים אֶלֶף מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה” שֶׁהֵם לוֹחֲמִים גְּדוֹלִים בָּאֻמָּה.
עַכְשָׁו הוֹדַעְתִּי חֲגִיגִית לַשְּׁלִיחִים שֶׁבָּאוּ מִיָבֵשׁ גִּלְעָד: אִמְרוּ לְאַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁלָּכֶם שֶׁאֵין לָהֶם מָה לִדְאֹג. מָחָר נַגִּיעַ וְנַצִּיל אֶתְכֶם[4].
אִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר אֶת הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיְתָה עַל פְּנֵיהֶם[4].
——————
1. שמואל א יא ז.
2. מצוד”ד שם.
3. שם ח. רש”י.
4. שם ט.