ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


סידרת "הרע-הרעוּע" - חלק א': השאלות מתקנות את העולם

נתן קוטלר


בסדרה זו נדון בשאלות הבאות: מדוע צדיקים סובלים? האם האדם מיסודו טוב או רע? האם הרוע בעולם רעוע או יציב? מדוע דיקטטורות קורסות?
השאלה הקשה ביותר
אחת השאלות הקשות ביותר ואולי הקשה מכולן היא מדוע הצדיקים סובלים ואילו הרשעים מצליחים בעולם?
משה רבינו ביקש לדעת את דרכיו של הקב"ה ולהבין מדוע יש צדיק ורע לו ויש רשע וטוב לו? "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ" (שמות לג, יג). ירמיהו שאל: "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה?" (ירמיהו יב, א). דוד המלך בספר תהילים, שלמה המלך במגילת קהלת והנביא חבקוק בתחילת ספרו - שאלו שאלה זו וניסו לחפש תשובות.
נסיונות לחפש תשובה
אנו מכירים כמה תשובות לשאלה זו: אולי התשובה הקלאסית היא שאין ביכולת האנושית לראות את כל התמונה ולהבין את השיקולים האלוקיים "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'" (ישעיה נה, ח). אחד הסיפורים המפורסמים הממחישים תשובה זו הוא סיפור מסעם של אליהו הנביא ורבי יהושע בן לוי בנסיון להבין את הצדק האלוקי (ראה: ספר המעשיות של רבינו ניסים גאון מקירואן 'חיבור יפה מהישועה' פרק ב).
תשובה מפורסמת נוספת היא שאין צדיק אשר יעשה טוב ולא יחטא ואין רשע שלא יעשה מעשה טוב ולכן, הצדיקים סובלים בעוה"ז כדי שיקבלו שכר בעוה"ב ואילו הרשעים מצליחים בעוה"ז כדי שלא יקבלו שכר בעוה"ב (קידושין לט, ב ועוד).
תשובות נוספות נרמזות בפסוק הבא "אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ" (קהלת ז, טו). לעיתים הקב"ה מסלק צדיקים מן העולם כדי שלא יפלו בחטא. לפעמים הקב"ה נותן לרשעים אפשרות לשוב בתשובה. ולפעמים הקב"ה משאיר רשע בחיים משום שאולי יצאו ממנו בנים צדיקים כמו אחז שיצא ממנו חזקיה וכמו שמעי שיצא ממנו מרדכי (קהלת רבה שם).
ועדיין זו תעלומה
אולם, העובדה ששאלה זו נשאלה שוב ושוב במשך הדורות ועד ימינו, מוכיחה שכרגע אין לנו תשובה מספקת. זאת ועוד, אם נעיין בפעם הראשונה בתלמוד כשנידונה שאלה זו, נגלה שהגמרא אינה מוכנה לקבל את התשובות המוצעות ובסופו של דבר הסוגיה נותרת תלויה באוויר ושנויה במחלוקת. הגמרא אינה מקבלת את התשובה ש"צדיק ורע לו - צדיק בן רשע" והרי נאמר "וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת", אלא אם כן הם אוחזין מעשה אבותיהם בידיהם. אך אפילו התשובה המוצעת ש"צדיק ורע לו - צדיק שאינו גמור", אינה מתקבלת פה אחד. רבי מאיר סבור שמשה רבינו כלל לא קיבל תשובה לשאלת צדיק ורע לו. וכן רבי מאיר מוכיח מהפסוק "וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם" שהכלל הוא שאין כללים - הקב"ה מרחם גם על מי שאינו הגון. וכך הסוגיה מסתיימת ללא הכרעה ברורה (ברכות ז, א).
ולכן, נראה שדברי רבי ינאי בפרקי אבות מסכמים לנו את הסוגיה: "אין בידינו לא משלוות הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים" (ד, טו). איך שלא ננסה לתת תשובות לשאלה זו, הן עדיין אינן מתיישבות לגמרי על הלב. השאלה טובה יותר מהתשובות.
אילו היתה תשובה מספקת, מה היה קורה?
הדרך הטובה ביותר שמצאתי להתמודד עם שאלת 'צדיק ורע לו', היא בדבריו של מו"ר הרב יונתן זקס, הרב הראשי הקודם של בריטניה. הרב זקס מפנה את השאלה כלפינו ומבקש מאיתנו לדמיין מה היה קורה אילו היתה לנו תשובה מספקת שהיתה מסבירה לחלוטין מדוע צדיקים סובלים ורשעים מצליחים בעולם?
ובכן, מה אז היה קורה? אילו אנחנו היינו מוצאים תשובה טובה מאוד לשאלה זו והיינו מרגישים שאכן אנו מבינים את הסבל בעולם, היה קורה דבר נוראי - היינו משלימים עם המציאות ולא נאבקים כנגד הסבל בעולם. ולכן, כפי שראינו אמנם ישנן תשובות לשאלה זו, אך אין בידינו הרשות להצדיק את שלוות הרשעים ויסורי הצדיקים על ידי תשובות כלשהן. אלא עלינו להילחם כנגד העוול המתרחש בעולם, עלינו לתקן את העולם.
לא לעמוד מנגד
בברכת המזון אנו אומרים בכל יום את הפסוק בתהלים "נַעַר הָיִיתִי גַּם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם" (לז, כה). הכיצד? והרי המציאות מוכיחה שישנם צדיקים שנעזבים וכן מצינו שילדיהם של צדיקים אכן פושטים יד לקבץ נדבות ומבקשים לחם! ולכן איך ניתן להבין פסוק זה?
היכן עוד מצינו בתנ"ך את הביטוי "וְלֹא רָאִיתִי"? במגילת אסתר נאמר "כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בָּרָעָה אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת עַמִּי וְאֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן מוֹלַדְתִּי" (ח, ו). משמעות הביטוי "אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי" היא "איך אוכל לעמוד מנגד כאשר עוול מתרחש?!"
הרב זקס מלמד אותנו שכך צריך לקרוא את הפסוק בתהלים: ישנם צדיקים וילדיהם שסובלים, אך אנחנו לא רשאים לעצום עין מראיית הסבל שלהם, אלא אנו מחויבים לעשות הכול כדי לעזור להם ולוודא שלא נראה יותר צדיקים וילדיהם שסובלים.
ולכן, בניסיונות מצדנו לחפש תשובות פילוסופיות לשאלת 'צדיק ורע לו', מפספסים חמעשה את הנקודה. לא התשובות הן שיהפכו את העולם לטוב יותר, אלא דווקא השאלות. התשובות מצדיקות את הדין ואילו השאלות מעוררות לפעולה. ולכן, עלינו להפוך את התהיות והכאב שלנו לכוח הפועל למיגור הרוע ולתיקון העולם. זהו גם ההבדל בין אופטימיות לתקווה: האופטימיות היא האמונה שהעולם ישתנה לטובה ואילו התקווה היא האמונה שעלינו מוטלת החובה לשנות את העולם לטובה (ראה: לרפא עולם שבור, עמ' 203).
לתגובות: [email protected]

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: