נח” אברהם” משה

ארך אפיים היא מידתו של אברהם” שהרי מידות אנו מקבלים מאברהם אבינו” כפי שמסביר הנצי”ב” שאנו למדים מן האבות ישרות” מידות ואהבת הבריות . מידת החסד של אברהם אבינו הגיעה עד כדי לימוד זכות על “אנשי סדום רעים וחטאים לד’ מאד” שחייבים כליה. הוא מתווכח עם ריבונו של עולם בסגנון נועז: “… חלילה לך השׁופט כל הארץ לא יעשה משפט” ?! אם עורך דין היה מתבטא בצורה זו” היה זה נחשב כעלבון בית המשפט. אבל מתוך חסד עליון ממשיך אברהם אבינו בוויכוח של מקח וממכר ומוסר נפשו עבור אנשים רעים וחטאים אלה.
חז”ל מבררים שזה היה היתרון של אברהם אבינו על נח. אמונתו של נח לא היתה שלמה: “מאמין ואינו מאמין” ” חצי מאמין. זאת מידת נח ובני נח. על כל פנים” נח היה ממושמע. ד’ מצווה עליו: “עשה לך תבת עצי גופר” ” הוא מקבל פקודה ומבצע” נכנס לתיבה עם משפחתו ועם בעלי חיים וניצולים. אבל מה יהיה עם כל העולם כולו?! בתורה לא מוזכרת מפי נח מילה אחת של אכפתיות כלפי העולם כולו. נח היה חסיד רק בשביל עצמו. בניגוד למצב אגואיסטי זה” כאשר אברהם אבינו שומע על הטרגדיה של אנשי סדום” הוא אינו יכול לשתוק” ומוסר נפשו עליהם. זאת גדלות ועילאיות של מידות.
אבל אצל משה רבנו” יש עוד יותר. “עד שהמלך במסִבו” ” קרה המשבר הנורא והאיום של מעשה העגל. באסון ובתסבוכת של חטא גדול זה” מתגלה משה רבנו עוד ביותר תוקף מאשר אברהם אבינו” מתוך מסירות נפש על כלל ישראל. הוא אומר במילים קצרות: נכון” “חָטָא העם הזה חטאה גדולה” ” אבל אתה מוכרח למחול להם. “אם תִּשָׂא חטאתם”” “הרי טוב” ” אנו נשארים ידידים” אנו נשארים ‘מחותנים'” “ואם אין”” חס ושלום כאילו יש הווה אמינא כזאת” – אז אני ‘ברוגז’ עם ריבונו של עולם” אני מנתק יחסים” אני מוחל על הכבוד שכתבת אותי בספרך” אני מוותר על העולם הבא – “מחני נא מספרך”. אומרים חז”ל שחסדו של משה רבנו הוא עליון יותר מזה של אברהם אבינו.
אותן המידות שבגזע הקודש של אברהם אבינו” עולות ממדרגה למדרגה אחרי שעמדנו בהר סיני לקבל תורה. הן משתכללות במדרגתו העליונה של התלמיד חכם” משה רבנו. על כן המידה העל אנושית של ארך אפיים שייכת לתורה השמימית שמאירה בישיבה ועושה את הלומד בה למאריך אפיים .