ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וירא
פרשה נוכחית: חיי שרה
פרשה הבאה: תולדות
 


הבחירה בנישואין

אסתר אברהמי

ישנן כמה בחירות בנישואין.
"ראה אנוכי נותן לפניכם את החיים ואת הטוב... ובחרת בחיים". (דברים: "ראה")
הבחירה הראשונה, לבחור ברעיון שנקרא נישואין (שכיום, יש המטילים בכך ספק). הבחירה בנישואין היא בחירה בחיים. אין הכוונה למושג: "לעשות חיים", שכוונתו לבלות, לעשות כל מה שבא ולהיות חפשי מהחיים. כי לחיות בנישואין, זה לחוות את החיים עצמם.
הבחירה השנייה, הרצון לבנות עתיד משותף, שמח ואוהב בחיי הנישואין. בני זוג בוחרים על-פי מטרות וציפיות, שיש בהן כוונות טובות ועדיין אין התנסות בפועל. אם הציפיות והמטרות אינן ריאליות והן על בסיס פנטזיות שאין להן אחיזה במציאות, מהר מאד תהיינה אכזבות. אם הציפיות הן מציאותיות כדי להוציא את הכוונות אל הפועל, צריך להשקיע את מיטב הרצון לנתינה הדדית, אפילו אם יעלו ספקות (שכיחים) שאולי טעינו בבחירה, בגלל פער גדול שמתגלה בין בני הזוג בתחומים רבים בחיי הנישואין.
הבחירה השלישית, נעשית תוך כדי הקשיים בחיי הנישואין, לאחר שהתגלה הפער ועלה הספק. האם נשארים בספק ומשקיעים אנרגיות בצבירת הוכחות למכביר, שהבחירה הייתה מוטעית (ואני צודק/ת)? או שבוחרים להאמין לשותף השלישי, שאם הפגיש בינינו, כל מה שנדרש עתה הוא להשקיע אנרגיות כדי לגלות את המשותף והמחבר הקיים בינינו.
הבחירה הרביעית בנישואין, היא לבחור להאמין ביכולות ובמסוגלות האישית להתמודדויות, להשקעה ולאחריות על המשפחה, או לומר: "איני מסוגל/ת". בשלב הזה יש כאלה שעקב חוסר האמון בעצמם, מפנים טענות כלפי בן הזוג שנראה להם כי הוא דורש מעבר ליכולתם. "אם קשה לי, הוא צריך להבין אותי ולקבל אותי כפי שאני". המשפט הזה נשמע כהגנה עצמית. אך יש בו דרישה ו/או תביעה מבן הזוג ואפילו האשמה. משפט זה "מצדיק הנחות": "אני משתדלת ולכן אתה תספק לי את כל שאר השירותים שאני זקוקה להם". יש גם מי שאומר: "אני רוצה קצת זוגיות, לחיות עם עצמי ולתפקד רגשית כפי שנראה לי. זה בן זוג שלרוב מרגיש כי אין לו אפשרות ביטוי עצמי ולכן מנסה להתרחק מקשר זוגי, כדי להרגיש עצמאי. התנהגות כזאת עלולה לייצר מעגל תגובות שלילי. כל אחד מצדיק את עצמו ומאשים את השני. היא רודפת כדי להרגיש קרבה. הוא מרגיש חסר עצמאות ובורח מקרבה (ומקשר זוגי). היא רודפת יותר ונראית כמשתלטת עליו. במצב כזה אין להם זוגיות וגם לא עצמאות. המשפטים ה"לגיטימיים" הללו נוצרו כנראה מבלבול לגבי מקומו כל אחד מבני הזוג ומקומם של שניהם ביחד. נכון שלכל אחד יש צורך, זכות וחובה, להיות עם עצמו. שהרי אם לא תהיה לו עצמאות אישית מחשבתית ורגשית, הוא יהיה "מכשיר" למילוי רצונות האחר ולא לשם כך נועד. הוא נועד לחיות כאישיות עצמאית, שממנה יעניק ויתרום את חלקו לקשר הזוגי. ה"ביחד" של השניים מעצים כל אחד מהם וכל אחד מהם נותן מעצמיותו ל"ביחד" וחוזר חלילה...
הטענה הקיימת מימים ימימה ש"זה מה שאני", אינה מתאימה לבני אדם, שכל מהותם היא להשתנות, לגדול ולצמוח. רק בעלי חיים שחיים על פי טבעם האינסטינקטיבי ולהבדיל מלאכים (הנקראים "עומדים"), נשארים כפי שהם, כי אין להם בחירה. מעת שנוצר האדם הראשון, הוא נעשה בוחר. בבחירתו קבע את דרך חייו וחיי העולם כולו. זו מהותו של אדם: לבחור ולשאת בתוצאת הבחירה שלו. אם התוצאות אינן רצויות הוא "מחשב מסלול מחדש" , בוחן ובוחר מחדש וכן הלאה...
לכן כדאי לבדוק מחדש את אופן החשיבה על מהות הנישואין בכלל:
האם בבחירת רעיון הנישואין, הייתה ידיעה והכרה ברצון ובצורך להשקיע ולתת מעצמי ואת עצמי לקשר הזוגי? האם בנישואין שואפים להגיע לאחדות? האם אני בודק מחדש את גישת החיים הזוגית שלי כתוצאה מהקשיים במערכת היחסים, או מאשים כדי להצדיק את עצמי ובורח מאחריות?
כדי לדעת אם אין מסוגלות אישית, יש צורך לבדוק תחילה אם יש רצון לבדוק מחדש את הנחת היסוד הזאת. צריך כוח רצון להתנסות גם אם יש פחד מהתוצאות, תחילה במחוות קטנות, והן לרוב מפתיעות. גם אם קשה, מתעוררים לחיים ומחזקים את שרירי הרגש שממלאים שמחה וערך עצמי, על המסוגלות להעניק. כך תתגלה גם האישיות העצמאית. ואולי על כך נאמר: "ובחרת בחיים". כל עוד חיים, שיהיו אלה - חיים של בחירה. לכן: חשוב לבחור לחיות בנישואין וחשוב לחיות את הנישואין מתוך בחירה.



מאמרים נוספים מעלון פרשת ראה תשע"ז:
רחמיו על כל מעשיו - הרב שלמה אבינר
לראות את הברכה - הרב יורם אליהו
דרך הזבוב - הרב זיו רוה
"מיעוט תענוג" - הרב דוד לנדאו
שמחה בעקרות? - הרב יואב אוריאל

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: