בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הִסְכַּמְתִּי עִם הַנַּעַר וְהָלַכְנוּ לִשְׁאֹל אֶת הָרוֹאֶה” שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא” אֵיפֹה הָאֲתוֹנוֹת. אֵיזוֹ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא הָיְתָה לָנוּ! נוֹדַע לָנוּ שֶׁשְּׁמוּאֵל נִמְצָא בָּעִיר הַסְּמוּכָה [1]. אַשְׁרֵינוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמוּאֵל הַנָּבִיא” שֶׁאֵינוֹ נִשְׁאָר סָפוּן בְּבֵיתוֹ” אֶלָּא הוֹלֵךְ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כְּדֵי לִשְׁפֹּט וּלְהַדְרִיךְ. בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה הוּא מַשְׁלִים סִיבוּב בְּכָל הָאָרֶץ” כַּאֲשֶׁר הוּא שׁוֹבֵת זְמַן קָצָר בְּכָל יִשּׁוּב” וּבַסּוֹף חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בָּרָמָה[2].
וּבְכֵן” הוּא בָּעִיר הַסְּמוּכָה. אֲבָל אֵיפֹה ? אֵין בְּעָיָה” נִמְצָא. אָנוּ עוֹלִים בְּמַעֲלֵה הָהָר וְהֵנָּה עוֹבְרוֹת מוּלֵנוּ נְעָרוֹת נוֹשְׂאוֹת דְּלָיִים” בְּדַרְכָּן לִשְׁאֹב מַיִם.
– סְלִיחָה” אֲנִי שׁוֹאֵל” אַתֶּן יוֹדְעוֹת אֵיפֹה הָרוֹאֶה ? אֲנִי לֹא מַבִּיט בָּהֶן” אֲבָל הֵן מִסְתַּכְּלוֹת עָלַי [4] וְזֶה מֵבִיךְ אוֹתִי. אֵין מָה לַעֲשׂוֹת.
– כֵּן” תַּמְשִׁיךְ יָשָׁר” הֵן עוֹנוֹת לִי” וְשָׁם כְּבָר תִּמְצָא אוֹתוֹ. הוּא יַקְרִיב קָרְבָּן וְכֻלָּם שָׁם יֹאכְלוּ אִתּוֹ.[5].
זֶה גַּם מְצַעֵר וְגַם מְשַׂמֵּחַ” חוֹלֶפֶת מַחְשָׁבָה בְּלִבִּי. עָצוּב שֶׁעֲדַיִן אֵין לָנוּ בֵּית מִקְדָּשׁ” אֲבָל מְשַׂמֵּחַ שֶׁאֶפְשָׁר לְהָקִים בָּמָה בְּכָל מָקוֹם” שֶׁהִיא מֵעֵין בֵּית מִקְדָּשׁ קָטָן.
וְהַנְּעָרוֹת מוֹסִיפוֹת : הָרוֹאֶה גַּם יְבָרֵךְ עַל הַזֶּבַח [5].
זֶה מְרַגֵּשׁ אוֹתִי. זוֹ בְּרָכָה נְדִירָה” אֶשְׂמַח לִשְׁמֹעַ אוֹתָהּ. אַתֶּם מַכִּירִים ?
“בָּרוּךְ אַתָּה…..אֲשֶׁר קִדַּשְׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו” וְצִוָּנוּ לֶאֱכֹל אֶת הַזֶּבַח [6]”.
גַּם בְּלִי סִפּוּר הָאֲתוֹנוֹת” זוֹ סִבָּה טוֹבָה לְהִפָּגֵשׁ עִם הַנָּבִיא.