עלולים אנו להפחית ממעלתו של יפתח הגלעדי” מחמת פרשת הנדר שלו. גם מלחמתו עם בני אפרים יכולה להביא לכך שנדון אותו לכף חובה. ולכאורה גם דברי חז”ל שמנו את יפתח עם ‘קלי עולם’ יכולים להביא לזלזול בו.
על כן” יש להזכיר את מעלתם העצומה של כל השופטים” ובתוכם יפתח הגלעדי. ישנה הסכמה רחבה בדברי חז”ל ומפרשי המשנה כי התורה שבעל פה עברה דרך השופטים. כל פרטי התורה וכללותיה שנאמרו למשה מסיני הועברו לעם ישראל לדורות באמצעות הלימוד” השינון” השקידה והגדלות של השופטים” בזה אחר זה. מכאן מתבררת גדלותם הרוחנית וקדושתם של השופטים.
באבות דרבי נתן (נוסחא ב פרק א) נאמר: “משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לשופטים ושופטים לנביאים ונביאים לחגי ולזכריה ולמלאכי” חגי זכריה ומלאכי מסרו לאנשי כנסת הגדולה”. כלומר השופטים הם מעבירי המסורת של התורה שבעל פה. הם חלק בלתי נפרד משושלת מסירת התורה ממשה רבנו ועד אלינו.
לפי גרסת המשנה במסכת אבות (א” א) לא נזכרים השופטים” אלא הזקנים בלבד – “ויהושע לזקנים”. אולם המפרשים תמימי דעים בדבר כי השופטים כלולים במושג ‘זקנים’. בעל ה’תפארת ישראל’ מבאר בתחילת מסכת אבות כי מה שיהושע מסר ‘לזקנים’ הכוונה היא לשופטים שאחריו. וכן מבאר האברבנאל בהקדמה לשופטים.
וכן מבאר המאירי (בית הבחירה מסכת אבות פתיחה): “שיהושע מסר תורה שבעל פה לזקנים… והם מסרוה לזקנים אחרים דור אחר דור עד שהגיע לזמן השופטים ואף הם בכלל הזקנים ואף על פי שבאבות דר’ נתן (פ”א) רמזוה מדרגה אחרת לומר שהזקנים מסרוה לשופטים ושופטים לנביאים ממשנה זאת יראה שהזקנים והשופטים נכללו בענין הזקנים ונתגלגל הדבר כן עד שהגיע לזמן עלי הכהן והיה מראשוני הזקנים עתניאל בן קנז ועלי הכהן היה אחרון שבהם”.
וכן מבואר במחזור ויטרי (סימן תכד): “ועל ידי יהושע נמסרה לזקינים. הם שופטים שעמדו לישראל עד שמלך שאול וקורא אותם זקינים. ואותם זקינים מסרוה לשופטים שאחריהם שהיו זקינים. וכל אחד מהזקנים והשופטים מסר לחבירו”.
וכן מבאר במגן אבות לרשב”ץ (אבות פרק א): “ויהושע לזקנים לא לשבעים שבימי משה אלא לזקנים שהיו רודים ושוטרים בישראל. ואותם זקנים מסרו לכל הזקנים שהיו בכל דור ודור. כמו לעתניאל” ועתניאל לאהוד ושאר השופטים שהיו אחריו עד שהגיעו לנבואת עלי הכהן ושמואל הרמתי” כי הזקנים אשר היו בימי יהושע לא האריכו ימים עד הנביאים”.
אם כן” בבואנו לעסוק בכל אחד מן השופטים עלינו לזכור את קדושתו וגדלותו העצומה בתורה.
זאת ועוד: כל השופטים היו בעלי רוח הקודש. חז”ל לומדים זאת במדרש במדבר רבה (יט” טו) מיפתח הגלעדי. יפתח נחשב כקטן השופטים” ובכל זאת היתה לו רוח הקודש לדעת כי ישראל שלחו מלאכים למלך מואב” אף הדבר לא נזכר בתורה. ואלו דברי המדרש: “ואחר כך שלחו אל מלך מואב ולא אבה. אף על פי שאינו מפורש כאן הרי מפורש בשופטים. מלמד שהכל [=כל השופטים] ברוח הקודש” שלא היה בכולן קל מיפתח והוא פירש” שנאמר: ‘וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה'”.
לטורים ומאמרים נוספים של הרב יואב אוריאל ראו באתר
