ארץ החיים

הרבה תלונות התלוננו עם ישראל במדבר. על רובם הם קיבלו עונש מידי” והנענשים היו ברובם אלו שחטאו בעניין. בחטא העגל החמור מתו רק שלושת אלפים איש” ה’ סלח לישראל” נתן להם לוחות שניים וחזר להשרות שכינה ביניהם בענני הכבוד שליוו אותם במדבר. אבל בחטא המרגלים בהוצאת הדיבה על ארצנו הקדושה” נגזר על כל הגברים מבני 20 ומעלה” לא להיכנס לארץ ולמות במדבר. גם הדרך שבה מתו היתה לא שיגרתית. כך מתאר רש”י במסכת תענית (ל” ע”ב)” שבכל ליל תשעה באב” התאריך שחטאו בחטא המרגלים” היה יוצא כרוז במחנה ישראל” צאו לחפור וכל אחד יצא וחפר לו קבר וישן בו” בבוקר יצא כרוז” יבדלו חיים מן המתים” מי שחי קם וחזר לביתו. אבל 15″000 אלף איש היו מתים בכל שנה עד סוף הארבעים שנה.
אפשר קצת לתאר מה היה שם בערב תשעה באב” בכל בית” האב היה נפרד מאשתו ומילדיו” מלמד את ערכה של ארץ ישראל ומסביר שמפני שהם מאסו בארץ חמדה” נגזרה עליהם מיתה. הלימוד היה עצום ומוחשי כי 15″000 איש בכל שנה לא חזרו לביתם” וכולם למדו והפנימו את ערכה הגדול של ארץ חיינו וכך נהיו ראויים לרשת אותה.
מדבר זה שלא היתה מחילה על חטא המרגלים אנו לומדים על ערכה וקדושתה של ארצנו” ושעד כמה אסור להוציא דיבה עליה.
את הלימוד הגדול הזה אנו לומדים גם מרש”י הראשון בפרשתנו. אומר רש”י” למה נסמכה פרשת המרגלים לפרשת מרים (שלקתה בצרעת כי דיברה על משה). לפי שמרים נענשה על שדיברה לשון הרע על אחיה והרשעים הללו ראו זאת ולא לקחו מוסר” לא למדו מזה שאסור לדבר לשון הרע.
והדבר תמוה. משה רבינו” אדון הנביאים” מוסר התורה” מובן שאסור לדבר עליו לשון הרע. אבל ארץ ישראל” לכאורה רק עצים ואבנים” למה נורא כל כך לדבר עליה דברים לא טובים? אלא שארצנו ארץ החיים היא” רק בה אנו קרויים עם” לכן פגיעה בה היא פגיעה במהותנו ועל זה אין כפרה כי ה’ דיבר טוב על עמו ועל ארצו.
זכינו ויש לנו דור קדוש ונפלא” שמתקן את חטא המרגלים” אוהב את ארצנו” מתאבק בעפרה” מכונן גבוליה” מוסר נפשו עליה במלחמות כשנדרש” ובמאבקים לא פשוטים מול המוכנים לוותר עליה. לעתים המאבקים לא פשוטים ולא קלים ולעתים אף חוטאים לאמת ולדרך הראויה” אך אחרי הכל צריך גם לשמוח שהם אוהביה” בוניה” מוסרי נפשם עליה” וגם אם חלק מהם לא אוחזים מספיק במצוות אחרות” הרי מתוך אהבתם אליה זוכים רבים מהם לשוב ולאהוב את אלוקי ישראל ואת תורת ישראל. על כן נשמח באהבה הזו” במסירות שלהם עליה” כי עת לחננה כי בא מועד.