הקב”ה מעניש את דור המדבר באומרו להם: “במדבר הזה יפלו פגריכם… וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה” והביאותי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה” (במדבר יד כט לא). לכאורה היה מספיק לומר על דור ההמשך “והביאותי אותם” מדוע התוספת “וידעו את הארץ אשר מאסתם בה”” אלא בא הכתוב ללמדנו שאין זה מספיק לעלות לארץ ולהתיישב בה. צריך לדעת את הארץ לא רק מבחינה גיאוגרפית” היסטורית וכדו'” אלא לדעת את מהותה ועניינה של ארץ ישראל בבחינת הקשר החי לאומה הישראלית ובבחינת הייעוד ההיסטורי והקוסמופוליטי אלוקי של ארץ ישראל. כפי שכבר נאמר לאברהם אבינו בתחילת דרכו “לך לך מארצך… אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה… ונברכו בך כל משפחות האדמה” (בראשית יב א-ג)” כפירוש רש”י: שם בא”י אעשך לגוי גדול ואודיע טבעך בעולם. חטא המרגלים היה שלא רצו לדעת מהי ארץ ישראל” מעלתה וייעודה הלאומי ולכן גם מאסו בה והוציאו את דיבתה. תשובת המשקל באה על ידי הדור שבא אחריהם אשר כבשו את הארץ והתיישבו בה” עד שהוקמה בה מדינה לתפארת בראשותו של דוד המלך אשר ידע מה היא ארץ ישראל” ומתוך כך נלחם עליה ביודעו שהמלחמה וכיבוש הארץ היא מלחמת מצווה ומטרתה להביא אור וברכה לעולם” כי ירושלים וארץ ישראל אורו של עולם.
נכון לעכשיו” גם בדורנו דור קיבוץ הגלויות והתחיה הלאומית” עלינו ללמוד להבין ולהכיר מהי ארץ ישראל ומהו הקשר החי בין עם ישראל לארץ ישראל כדברי הרב קוק זצ”ל: “ארץ ישראל איננה דבר חיצוני” קניין חיצוני לאומה” רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית והחזקת קיומה החומרי או אפילו הרוחני. ארץ ישראל היא חטיבה עצמותית קשורה בקשר חיים עם האומה חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה” (אורות ט). ארץ ישראל איננה רק מקלט ליהודים הנרדפים” או ארץ ש”כיף לחיות בה” ותו לא. בארץ ישראל מתגשם החזון הלאומי והעולמי של אחרית הימים “כי מציון תצא תורה ודבר ד’ מירושלים”” כדברי הנביא ישעיהו. המלחמות שנלחם דוד המלך עליו השלום לכיבוש הארץ” מטרתן היתה גילוי אור השי”ת בעולם. ותתקיים בנו הברכה ליהושע בן נון “חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם” (יהושע א ו).
בציפייה לישועה השלמה