מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק – מְגִלַּת שְׁמוּאֵל 35

שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ עָשָׂה הַרְבֵּה מִלְחָמוֹת” וב”ה נִצֵּחַ בְּסִיּוּעַ אֱלֹהִי. אַךְ מִלְחֶמֶת הַמִּלְחָמוֹת עֲדַיִן לְפָנֵינוּ:
מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק” נֶגֶד הָאוֹיֵב הָרָאשִׁי שֶׁלָּנוּ” עָלָיו נֶאֱמַר “מִלְחָמָה לד’ בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר[1]”. “תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם” לֹא תִּשְׁכַּח[2]”. וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמַן.
פָּנִיתִי לְשָׁאוּל:”
-ד’ שָׁלַח אוֹתִי לִמְשֹׁחַ אוֹתְךָ לַמֶּלֶךְ עַל עַם יִשְׂרָאֵל. וְעַתָּה ” שְׁמַע לְקוֹל ד’ . לֵךְ” הַכֵּה אֶת עֲמָלֵק הַחְרֵם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ” אַל תַּחְמֹל. הַמֵּת מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה” מֵעוֹלָל וְעַד יוֹנֵק” מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה[3].
שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ גִּיֵּס אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל וְיָצָא לְמִלְחָמָה. וב”ה הוּא הִכָּה אוֹתוֹ מַכָּה גְּדוֹלָה מִקָּצֶה לְקָצֶה[4].
אֲבָל ד’ אָמַר לִי:
הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל” אַךְ הוּא לֹא עָמַד בַּמְּשִׂימָה[5].
הֵבַנְתִּי מָה יִהְיוּ הַהַשְׁלָכוֹת” וּבָכִיתִי וְהִתְפַּלַּלְתִּי לד’ כָּל הַלַּיְלָה[5].
בַּבֹּקֶר בָּאתִי לִקְרַאת שָׁאוּל. הוּא פָּנָה אֵלַי:
– בָּרוּךְ אַתָּה לד'” קִיַּמְתִּי אֶת הַצִּוּוּי הָאֱלֹהִי.
– לָמָּה אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת שֶׁל צֹאן ? שָׁאַלְתִּי. – הֲרֵי אָמַרְתִּי לְךָ לְהַחְרִימוֹ ?!
-חָמַלְתִּי עָלָיו” עָנָה שָׁאוּל. חֲבָל לְהוֹרְגוֹ. אֶפְשָׁר לְהַקְרִיב מִמֶּנּוּ קָרְבָּנוֹת לד’.
– רַע מְאֹד” שָׁאוּל. ד’ הִתְגַּלָּה אֵלַי הַלַּיְלָה” וְאָמַר לִי שֶׁרַע מְאֹד שֶׁלֹּא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹלוֹ. אָמְנָם קָרְבָּנוֹת זֶה טוֹב מְאֹד” אֲבָל הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב וְחָשׁוּב לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל ד’.
– אָכֵן חָטָאתִי” עָנָה לִי שָׁאוּל. חָטָאתִי כְּשֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּקוֹל הָעָם” ונַּעֲנֵיתִי לִדְרִישָׁתוֹ. אָנָּא סְלַח לִי.
– אִי אֶפְשָׁר ! כִּי מָאַסְתָּ דְּבַר ד'[6].
פָּנִיתִי לָלֶכֶת. שָׁאוּל תָּפַס בִּכְנַף מְעִילִי וְהוּא נִקְרַע.
– שְׁמַע שָׁאוּל. הַמְּעִיל הַזֶּה נִקְרַע” וְגַם ד’ קָרַע מִמְּךָ אֶת הַמַּמְלָכָה” וְהוּא יִתֵּן אוֹתָהּ לְמִישֶׁהוּ טוֹב מִמְּךָ. עַם יִשְׂרָאֵל לֹא אָבוּד. “נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם”[7].
—————–
1. שמות יז טז.
2. דברים כה יט.
3. שמואל א טו א-ג.
4. שם ד-ז.
5. שם יא.
6. שם יב-כו.
7. שם כז-כט.