טיול בחו”ל

[ראיון]

ש: בעלוני שבת יש פרסומות על טיולים לחוץ לארץ. וכאן שואל התם: האם לשם כך מותרת יציאה לחוץ לארץ?
ת: ודאי לא. אלו גמרות מפורשות שיש איסור יציאה לחו”ל (גיטין עו ב. קידושין לא ב. בבא בתרא צא א). הרמב”ם פוסק שיציאה זמנית לחו”ל מותרת רק כדי להציל רכושו או לצורך פרנסה או לשתי המצוות הגדולות: ללמוד תורה ולישא אשה (הלכות מלכים ה ט). ברוך ד’ בימינו אפשר למצוא תורה ובת זוג בארצנו.
ש: מותר לצאת כדי לבקר משפחה?
ת: לפי הרמב”ם לא” אלא רק לשתי מצוות אלה. אך לפי התוספות ב’עבודה זרה’ מותר לצאת לכל מצוה (ע”ז יג א ד”ה ללמוד תורה ולישא אשה). כמובן זה נאמר אם אותם קרובי משפחה לא יכולים לבקר בארץ” בהיותם חולים למשל. המשנה ברורה אומר שאפשר גם כדי לראות פני חברו (שו”ע או”ח תקלא ס”ק יד)” אם כן הוא הדין משפחה.
ש: תמיד אפשר למצוא חבר בחו”ל…
ש: אנו לא מדברים על מי שחושב שיכול לרמות את הקדוש ברוך הוא. מדובר בחבר אמיתי” ורק עבורו הוא נוסע לחו”ל” לשם כך הוא מוכן להקדיש זמן ולהוציא כסף.
ש: מכל זה יוצא שאסור לצאת לשם טיול?
ת: זה כתוב בפירוש בשולחן ערוך אגב הלכות חול המועד (שו”ע או”ח תקלא ד).
ש: אם כך נשאלת שאלה: מי שנוסע בהיתר כגון לבקר משפחה” או לפרנסה” האם מותר לו להתעכב עוד כמה ימים כדי לטייל?
ת: ודאי לא. כך כותב בפירוש הג”ר יהושע אהרנברג שהיה אב בית דין בתל אביב” שהרי יש מצוה לשבת כל רגע ורגע בארץ ישראל” כדברי הרמב”ן (ספר המצוות לרמב”ם מ”ע ד’ לדעת הרמב”ן. פירוש על התורה במדבר לג נג)” ולכן כאשר סיים מצוותו או עסקי פרנסתו” חייב לחזור מיד (שו”ת דבר יהושע יו”ד ב” עא).
ש: שמעתי עצה שאם אדם רוצה לצאת לחו”ל” שישפיע שם על יהודי אחד לקבוע מזוזה או להניח תפילין או להתחיל לקיים איזו מצוה שלא קיים עד כה” ואז תיחשב נסיעתו לשם מצוה.
ת: כך כותב הג”ר יצחק זילברשטיין בשם הגרי”ש אלישיב (כנפי רוח” ליקוט עניינים הנוגעים לטס במטוס” נדפס בספר אבני חן ח”ב). אך אלו דברים לא מובנים. הרי אמרנו קודם בשם דבר יהושע שמי שנוסע לשם מצוה אסור לו להתעכב לשם טיול. אכן דברי הגריש”א הם דעת יחיד כי הפוסקים הקדמונים היו חייבים להזכיר היתר זה. ואולי הוא אמר זאת רק בצירוף לנושא שדן בו הגר”י זילברשטיין שמתיר לצאת לחו”ל להבראה.
ש: למה הכוונה ‘הבראה’?
ת: זאת בדיוק השאלה. אם זו הוראה בריאותית של רופא” אז מותר. אבל אם הכוונה היא כדי להינפש” הריהי מילה נרדפת לטיול. אמנם הוא מביא מדברי הרמב”ם שמונה פרקים פרק ה שהאדם שראשו כואב מלימוד תורה עמוק צריך להתאוורר” אך שם מדובר באוורור של כמה דקות ולא בטיול שלם לחו”ל. הוא גם מביא דברי התוספות יומא “שלא יאמרו :היושב בסוכה בחג” חבוש בבית האסורין הוא. ויש בדבר גנאי ובזוי מצוה ונראה כאילו הקב”ה מטריח על ישראל וחובשן בבית האסורים” (תוס’ יומא י ב ד”ה רבנן סברי). אך גם דברים אלו לא מובנים. שם מדובר בדעת אחד התנאים שיש לקבוע מזוזה בסוכה” שאם לא כן” הסוכה נראית כמו דירה בזויה ומגונה” ולא מדובר על היתר יציאה מן הסוכה. הקיצור” הבראה היא מילה נרדפת לטיול. מובן שאדם זקוק לפעמים לטיול לצורך בריאותי” אבל האם חסרים מקומות טיול למטרה זו בארצנו?!
ש: גם שמעתי היתר כדי לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית ב”ה?
ת: זו סברת הגר”ש וואזנר (שו”ת שבט הלוי ה יו”ד קעג).אך גם זה חידוש גדול שאין לו מקור. לראות פלאי הטבע של יוצר בראשית זו מילה נרדפת לטיול. וכי אין פלאי טבע בארצנו?! הרי באים לארץ כל שנה מיליוני תיירים לראות פלאים אלה.
ש: ומה עם השתטחות על קברי צדיקים? הרי השדי חמד מתיר (אסיפת דינים” ענין א”י” בהתחלה).
ת: זה פלא. כולם מצטטים את אותו שדי חמד” אך לא ברור אם קראו בפנים. הוא מצטט את שע”ת (או”ח סוף תקסח) שמצטט חיד”א שמצטט פרי הארץ. אך בפרי הארץ עצמו” אין היתר ברור. הוא גם מצטט שו”ת בתי כהונה” שדן בנושא ולא מוצא היתר. הרי שהברכי יוסף” כדרכו” לא תמיד” פוסק אלא מעתיק. ואין כאן מקום להאריך (ועיין עוד שדי חמד מערכת ראש השנה סי’ א עמ’ 293-292). גם מרן הרב קוק בסוף משפט כהן כותב שלא מצאנו מצוה לבקר על קברי צדיקים” רק תועלת” ולכן הוא משיג על דברי השדי חמד (שו”ת משפט כהן קמז).
ש: אז אולי אפשר להתיר מדין תועלת” כמו שמתירים פרנסה?
ת: כך כתב הג”ר שמואל אליעזר שטרן. אבל שוב זה חידוש גדול. אגב” הוא כותב שהוא שאל את הגר”ח קניסבקי שאמר לו שפשוט שאסור לצאת לחו”ל לצורך השתטחות על קברי צדיקים ותפילה והשיב לו שביקור קברי צדיקים אינה מצוה גדולה יותר מחליצה שאסור לצאת עבורה. ומצות ישיבת ארץ ישראל גדולה מהם (קובץ אורייתא חלק יט). ומי שרוצה דווקא קברי צדיקים” המבלי אין קברים בארץ ישראל?! היש בחו”ל קברי ענקי עולם כמו האבות והאמהות בחברון?! ומי שמחפש מצוות לישועתו” הרי תשובה” תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה.
ש: האם מותר לצאת לטיול לירדן ולסיני” הרי הם ארץ ישראל?
ת: לא. א. אמנם הם ארץ ישראל אך אינם מדינת ישראל” ויש מדרגות בקדושה” ואם יש לנו מדינה” אין לגור באזור ארץ ישראל מחוץ למדינה” שהרי הגמרא מוכיחה שכל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד עבודה זרה מדוד המלך שאמר: כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ד’ לאמר לך עבוד אלהים אחרים (שמואל א כו יט. כתובות קי ב)” והרי הוא היה גר בגת שהיא ארץ ישראל אלא שהיתה אז תחת שלטון זר. וחכמים החשיבו את עכו כחוץ לארץ” מפני שגרו שם גויים (גיטין ב א. תוס’ שם ד”ה ואשקלון) וכאשר הם היו מלווים את חבריהם שביקרו בארץ וחזרו לחוץ לארץ” היו נפרדים בעכו” משום שאסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ (גיטין עו ב). ב. סיבה שניה שיש סיכון מסוים במקומות אלה” וכל הזמן שירותי הבטחון מפרסמים אזהרה” ואין לאדם להיכנס אפילו לסיכון מועט לשם טיול. הדבר מותר עבור פרנסה או מצוה” אך לא לשם טיול. מרן הרב קוק כתב על זה (מצות ראיה ג יז. אגרות הראיה ג אג’ תתנב).
ש: לסיום” יש לי תמיהה. כיון שאסור לצאת לחו”ל לטיול” כיצד עלוני שבת הדתיים מפרסמים אותם טיולים?
ת: פעם יהודי כתב למערכת עלון כזה: “בשבת שעברה הדפסתם תשובה הלכתית של הג”ר מרדכי אליהו שאסור לצאת לטיול לחו”ל” ובאותו עמוד הדפסתם פרסום על טיול לחו”ל?! השיבו לו כי אין סתירה: “זו ממחלקת ההלכה של העלון וזו ממחלקת הפרסומת”. לא הבנתי את התשובה.