אחרי חטא העגל נטה משה את אהלו הרחק ממחנה ישראל” ככתוב: “ומשה יקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה” הרחק מן המחנה” וקרא לו אהל מועד” והיה כל מבקש ד’ יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה” (שמות לג ז). אבל הקב”ה ביקש ממשה להחזיר את האהל למחנה “וידבר ד’ אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו. ושב אל המחנה” (לג יט). חז”ל דרשו מה הטעם שמשה שב אל המחנה. אמר לו הקב”ה למשה” “כשם שאני הסברתי לך פנים – כך אתה הסבר פנים לישראל” והחזר האהל למקומו” ושב אל המחנה וגו’. אמר רבי אבהו” אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: עכשיו יאמרו הרב בכעס ותלמיד בכעס” ישראל מה תהא עליהם? אם אתה מחזיר האהל למקומו – מוטב” ואם לאו – יהושע בן נון תלמידך משרת תחתיך” (ברכות סג ב).
ברוגז ובכעס אי אפשר להחזיר את עם ישראל בתשובה” אדרבה” בשעת משבר אין לברוח ולהתכנס מחוץ למחנה ישראל” אלא צריך לשוב למחנה” לאהוב את ישראל ולהסביר להם פנים” ומתוך כך לתקן את הקלקולים” כפי שאכן עשה משה רבינו – ‘שב למחנה’ ולימד תורה את עם ישראל.
נכון לעכשיו” יש בדורנו הקם לתחייה אחרי גלות ממושכת” הרבה אורות אבל גם לא מעט צללים. ואמנם חז”ל ממשילים את גאולת ישראל לעלות השחר” שכידוע” בעלות השחר האור והחושך משמשים בערבוביה. משה רבינו” לקח את אהלו ונטה לו מחוץ למחנה” הרחק מהמחנה מרוב כעסו על חטא העגל” אבל שב אל המחנה” כאשר דיבר אליו הקב”ה פנים אל פנים – וישראל מה תהא עליהם? כך גם בדורנו אנו אמנם עדים גם לירידה מבחינה דתית” רוחנית ומוסרית” אבל דווקא במצב נורא זה אנו צריכים להגדיל את אהבתנו לישראל” לכלל ולפרט” כדברי הרב קוק זצ”ל: “אהבת ישראל צריכה להיות מתעוררת בקרב אנשי לב ורוח בעת ירידתה של האומה במצב הרוח” בעת אשר רמיסת קודש וזלזול דת יראו בכל תוקף ועוז” להבחין עם כל זה כי כוח ישראל גדול הוא ועצום לאלוקיו ולהסתכל במאור הפנימי החודר את רוח הכלל ושמִשכּנו הוא גם כן בכל נפש פרטית שבישראל בגלוי או בסתר” גם בנפש הנסוגה מאד אשר סרה הרבה מדרך ד’ ” (אורות קמח). ומתוך שנסביר פנים איש לרעהו” נגדיל את אהבת ישראל הבלתי מותנית כדברי אהרן הכהן “האוהב את הבריות”” ונזכה בע”ה ל”מקרבן לתורה”” ומתוך כך לישועות ונחמות במהרה בימינו” אמן.
מהמצפה לישועה השלמה
