הִמְשַׁכְתִּי לְהַדְרִיךְ אֶת שָׁאוּל בֶּן קִישׁ.
– אָמַרְתִּי לְךָ קֹדֶם שֶׁתִּפְגֹּשׁ שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁיְּדַוְּחוּ לְךָ עַל הָאֲתוֹנוֹת[1]. הַאִם אַתָּה מֵבִין לָמָּה ?
– כֵּן. אֲתוֹנוֹת שָׁווֹת הַרְבֵּה כֶּסֶף. בְּתוֹר מֶלֶךְ עָלַי לִדְאֹג לִרְכוּשָׁם שֶׁל אֲנָשִׁים” שֶׁלֹּא יֶחְסַר לָהֶם “
וְשֶׁהַכֹּל יִהְיֶה בְּיֹשֶׁר.
– יָפֶה אָמַרְתָּ. אֲבָל יֵשׁ עִנְיָן נַעֲלֶה וְחָשׁוּב עוֹד יוֹתֵר. בְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ תִּפְגֹּשׁ שְׁלוֹשָׁה אֲנָשִׁים” אֶחָד נוֹשֵׂא שְׁלוֹשָׁה גְּדָיִים” אֶחָד נוֹשֵׂא שָׁלו שׁ כִּכְּרוֹת לֶחֶם” וְהַשְּׁלִישִׁי נוֹשֵׂא נֵבֶל יַיִן [2].
– כֵּן” אֲנִי שׁוֹמֵעַ. וּמָה אָמוּר לִקְרוֹת?
– הֵם יְבָרְכוּ אוֹתְךָ לְשָׁלוֹם” וְיִתְּנוּ לְךָ שְׁתֵּי כִּכְּרוֹת לֶחֶם” וְאַתָּה תִּקַּח אוֹתָן [3].
– אֲבָל אֵין לִי צֹרֶךְ בַּלֶּחֶם” וְגַם אֵינֶנִּי רוֹצֶה לֵהָנוֹת מִשֶּׁל אֲחֵרִים. וְגַם שְׁנֵי כִּכָּרוֹת מִתּוֹךְ שְׁלוֹשָׁה” זוֹ כַּמּוּת גְּדוֹלָה מִדַּי.
– קַח בְּכָל זֹאת. הֵם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת לְךָ חֶסֶד.
– הֵבַנְתִּי. כַּוָּנָתְךָ לְהוֹרוֹת לִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִבְנוֹת עַם רַק עַל פִּי צֶדֶק וּמִשְׁפָּט. אֶלָּא צָרִיךְ גַּם חֶסֶד בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ.
– יָפֶה הֵבַנְתָּ” שָׁאוּל יַקִּירִי.
– כְּמוֹ כֵן הֵבַנְתִּי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לְהִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט. לֹא גְּדָיִים וְלֹא יַיִן” אֶלָּא דַּי לִי בַּלֶּחֶם.
– אַשְׁרֶיךָ” בְּחִיר ד’.
———————-
1. שמואל א י ב.
2. שם ג.
3. שם ד.