ממשנתו החינוכית של הרב צבי יהודה זצ”ל

“החינוך של האיש הפרטי הלוא הוא ההוצאה מהכח לפועל” מהעלם לגילוי” את הכוחות והכשרונות הנמצאים בנפש הילד בטבעה” (לנתיבות ישראל ח”א עמ’ ו).
ברוח זו פעל רבינו הרצי”ה” ודאג שיוקמו מוסדות שיחנכו את ילדי ישראל מתוך אמונה בגודל נשמתם של הילדים ובכישרונות שנמצאים בהם על פי הטבע האלוקי שלהם. ככל שאנו מאמינים בילדים שלנו” מבינים שמתוך שהם זכו להיוולד בדור של גאולה הם מלאי עוצמה ובעלי פוטנציאל גבוה” כך נבין שהם זקוקים למילוי רוחני וכללי מתאים” ומתוך כך יגדלו ויהיו לברכה לעמנו.
ולְמה צריך לחנך את ילדינו? כשנשאל הרצי”ה מה עניינה המיוחד של ישיבת ‘מרכז הרב’? ענה: כוליות” עניינו המיוחד הוא “השאיפה לכל – לכלליות האלוקית הגדולה ביותר” שאיפתנו היא לכל התורה כולה”” והתכוון שלימוד התורה כולל גם את לימוד האמונה שהוא הלימוד היותר גדול שמברר לאדם מה אמונת עיתנו” מכוח מה הוא בכלל ניגש ללימוד התורה. מה השאיפה ומה המשימה בלימוד התורה בדור. עוד הוסיף ולימד” שלימוד התורה למען כל עם ישראל. אמנם בתחילה אתה צריך לדעת את ערך התורה בשבילך וכאילו לעצמך אתה לומד” אך המטרה היא בניין עם ישראל ו”ככל שמראש אתה מכיר ומרגיש שהינך בונה את עצמך ואת כלל ישראל” יותר יופיעו ויתגלו כוחות עמידת הבניין כולו” והעמל והיגיעה להתמלא תורה הוא בנין עמודי שמים וארץ”. זה מקיים את כל התורה “התורה היא לכלל ישראל לקיום העולם כולו…”. העיסוק הזה חייב להיות “כמה שיותר בימי הנעורים” בכוחות נפש רעננים” בשקידה ובקיום התורה לקלוט כמה שיותר משנה וגמרא” הלכה ואגדה” להוסיף יותר ויותר בהבראת האישיות…”. “אשרי האיש אשר זוכה לחטוף יותר ויותר לימוד” שנות חרות” בריאות שלמות נפשית. אותן שנים צריך לנצל” צריך לרכוש קניין תורה בשלמות אמיתית ומזה באים לקנות הכשרה לזכות את הציבור” (שיחות הרצי”ה” בראשית עמ’ 454).
הדבר הנוסף שאנו שואפים בו לכל” זה היחס לכל עם ישראל” כולל כל הצדיקים” הבינוניים והרשעים” שראשי התיבות שלהם “ציבור”.
ה’כל’ השלישי כל ארץ ישראל. מתוך הכרת הקדושה שמקיפה את כולה. והיה זועק ומתריע תמיד את חומרת האיסור לוותר על שעל מאדמת ארץ ישראל. עדיין מהדהדת בתוכנו זעקתו המפורסמת כאשר סיפר שלא יכול היה לשמוח עם כל ישראל לאחר החלטת האו”ם שאישר הקמת הבית הלאומי תוך חלוקת הארץ וויתור על חלקים חשובים בה” וסיפר – “לא יכולתי לצאת להצטרף לשמחה כי נתקיים דבר ה’ בנבואה בתרי עשר “ואת ארצי חילקו”! איפה חברון שלנו שלנו? אנחנו שוכחים את זה? … איפה שכם שלנו… יריחו… עבר הירדן? הבידינו לוותר על איזה מילימטר מזה?! חלילה וחס ושלום!” ותיאר הרצי”ה את הרגשתו באותן שעות “באותו מצב הייתי מזועזע בכל גופי” הייתי פצוע וכולי חתוך לגזרים” את ארצי חילקו!” (מזמור י”ט למדינת ישראל)
תורתו ומשנתו זו של רבינו זוכה להילמד בכל מוסדות החינוך שלנו. אנו זוכים לראות רבים מנערינו במאבקים החשובים על שלמות הארץ” ורואים את יחסם הנכון לכל חלקי האומה. אנו צריכים לחזק מאד גם את היחס לתורה” לחנכם לשאיפה של גדלות בתורה מתוך עיסוק בה לאורך שנים” לאהבת התורה ולהוקרת לומדיה” וכך יהיו לברכה לעמנו” ויהיו מהזוכים לשמוע את בת הקול המבשרת “מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו”.