סידרת “המחלוקת והאחדות” חלק ח’: רוב מניין או רוב חכמה?

בשבוע שעבר ראינו שישנם שני סוגים של אמת: יש אמת הרסנית ששוללת אחרים ויש אמת מתקנת ובונה שבה הקב”ה חפץ. הפעם נראה שפוסקים את ההלכה לפי שיטת הרוב ולא לפי שיטת המיעוט אפילו אם גדולים בחכמה” כי היכן שיש רבגוניות יש בירור האמת.
הדילמה
ישנה מחלוקת עתיקה בשאלה: האם מכריעים לפי רוב מניין” או לפי רוב חכמה? האם פוסקים לפי דעת הרוב או לפי דעת מי שגדול בחכמה?
נצא למסע שבו נתחקה אחר ההתמודדות עם שאלה זו במקורות.
תחנה ראשונה: תנורו של עכנאי
המחלוקת שאולי מבטאת באופן הנחרץ ביותר את סמכות חכמים בקביעת ההלכה” היא לגבי תנורו של עכנאי. רבי אליעזר וחכמים חלקו בשאלה האם תנורו של עכנאי [=תנור חרס הבנוי מחוליות] נחשב ככלי לעניין קבלת טומאה?
הגמרא מתארת כיצד רבי אליעזר משיב לחכמים את “כל תשובות שבעולם” כדי להוכיח את דבריו” אך חכמים אינם מקבלים את תשובותיו. רבי אליעזר אומר להם “אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח” ואכן החרוב נעקר ממקומו. אך חכמים אמרו לו “אין מביאים ראיה מן החרוב”. רבי אליעזר אומר להם “אם הלכה כמותי אמַת המים תוכיח” ואכן הזרימה של המים באמת המים הפכה את כיוונה. אך חכמים אמרו לו “אין מביאין ראיה מאמת המים”. רבי אליעזר אומר להם “אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו” ואכן כותלי בית המדרש עמדו ליפול.
רבי אליעזר אומר להם “אם הלכה כמותי” מן השמים יוכיחו” ואכן יצאה בת קול ואמרה “מה לכם אצל רבי אליעזר שהלכה כמותו בכל מקום”. אך רבי יהושע אומר “לא בשמים היא”. משעה שניתנה תורה אנו לא משגיחים ב’בת קול'” אלא בהכרעת הרוב (ב”מ נט” ב).
מה הרעיון העקרוני שעומד מאחורי מחלוקת זו?
הגר”א שואל מדוע הביא רבי אליעזר ראיה דווקא מהחרוב” מאמת המים ומכתלי בית המדרש? הגר”א מסביר שהחרוב מסמל את מידת ההסתפקות במועט” כפי שמצינו “וחנינא בני – די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת” (ברכות יז” ב). המים מסמלים את מידת שפלת הרוח” כפי שמצינו “למה נמשלו דברי תורה למים” דכתיב הוי כל צמא לכו למים – לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך” אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה” (תענית ז” א). כתלי בית המדרש מסמלים את תכונת השקידה” כפי שמצינו “במי אתה מוצאן – במי שמשכים ומעריב עליהן לבית המדרש” (עירובין כא” ב). כל שלוש התכונות האלו נמצאו אצל רבי אליעזר ולכן סבר שראוי לקבוע הלכה כמותו (דברי אליהו” ב”מ שם).
ואכן” רבי אליעזר היה נחשב לגדול הדור באותה תקופה” כדברי רבן יוחנן בן זכאי “אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם” (אבות ב” ח). ולכן רבי אליעזר סבר שפסיקת ההלכה צריכה להיות לפי גדול הדור ולא לפי הרוב. אך חכמים סברו שפסיקת ההלכה צריכה להיות לפי הרוב. בסופו של דבר הוכרע שצריך לפסוק את ההלכה לפי הרוב ולאו דווקא לפי גדול הדור” כי כח הרבים גדול מכח החכמה (שו”ת שאילת דוד מאמר ב).
תחנה שניה: בית הלל ובית שמאי
שאלה: בגמרא בעירובין (יג” ב) מסופר שלקח שלוש שנים להכריע האם ההלכה היא כמו בית הלל או כמו בית שמאי ובסופו של דבר יצאה ‘בת קול’ שהכריעה שההלכה כבית הלל. אך מה היה הספק? ומה היה הצורך ב’בת קול’?
תשובה: היה ספק גדול האם פוסקים לפי הרוב או שפוסקים כמו המיעוט שהיו יותר מחודדים? מצד אחד” בית שמאי היו “מחדדי טפי” [=מפולפלים ומופלגים בסברא]” אך מצד שני” בית הלל היו הרוב (יבמות יד” א). אולם” ה’בת-קול’ הכריעה שפוסקים לפי בית הלל שהיו שיטת הרוב ולא לפי בית שמאי” למרות שהיו “מחדדי טפי”.
תחנה שלישית: שומר הפתח של בית המדרש
מסופר במסכת ברכות (כז” ב) שהחליטו להעביר את רבן גמליאל מהנשיאות ובאותו היום אירעו מספר מאורעות מופלאים הקשורים זה בזה: ראשית” הגמרא מספרת “אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו – לא יכנס לבית המדרש” (ברכות כח” א). דרכו של רבן גמליאל היתה שאיכות הלומדים חשובה הרבה יותר מכמות הלומדים. במבחן המציאות” באותו היום שניתנה גישה חופשית לבית המדרש” התווספו ארבע מאות ספסלי תלמידים ויש אומרים שבע מאות.
שנית” הגמרא מספרת “(מסכת) עדיות בו ביום נשנית… ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה” (ברכות שם). ומדוע הצליחו לברר את ההלכות שהיו בספק? רש”י מסביר “מתוך שרבו התלמידים רב החדוד והפלפול”.
וכאן אנחנו רואים רעיון מופלא: אם חשבנו בתחילה שישנו ספק אם מכריעים לפי הרוב או לפי המיעוט המחודד והמפולפל” אנחנו מבינים שהחידוד והפלפול אינם פונקציה של איכות” אלא של כמות. דווקא מתוך כך שישנם תלמידים רבים וכל אחד משמיע את דעתו “רב החדוד והפלפול”. ואם כן” נמצא שפוסקים לפי הרוב” כי הרוב באופן טבעי יוצר חדוד ופלפול וממילא כולל בתוכו גם את היתרון לכאורה של המיעוט. היכן שיש רבגוניות יש בירור האמת.
לתגובות: natanorot@gmail.com