תלמוד

הדבר הראשון מהדברים השייכים לכל אדם מישראל הוא “תלמוד” ” והוא ההכנה הראשונה לישיבה. ברור שהכוונה היא לישיבה אמיתית שבה לומדים תלמוד” ולא ישיבה שהיא אוניברסיטה. ‘תלמוד’ הוא שם כללי הניתן לכל הקבוצה הרוחנית הראשונה של ארבעה חמישה דברים במשנה זו” השייכים לכל אדם. זהו תלמוד במובן הכללי ביותר. עניינו פשוט: יש ללמוד” להרבות לימוד” שינון וחזרה. זאת עצם המלאכה: “לעסוק בדברי תורה”. קח גמרא ולמד. יחד עם זה” יש מקום להבחין בין המילים לימוד ותלמוד. לימוד הוא שם שניתן לפעולת העיסוק בדברי תורה” ומכאן הביטויים “לִימודי ד'” ” וכן ‘קבועים בלימוד’. הביטוי “תלמוד” הינו ביטוי חזק יותר מאשר “לימוד”: הוא מציין את גיבוש הלימוד. אותה הבחנה אנו מוצאים בין ניחום לתנחום. תנחום מבטא צורה מגובשת של ניחום אבלים. וכן על אותו משקל: פינוק ותפנוק. בחכמת לשון הקודש קיימת אפשרות לבטא אותו עניין בשני אופנים. ובכל זאת קיים הבדל” תלמוד תורה מציין ערך מגובש” חזק וגדול – ‘גוש’ היסטורי רוחני.
הברכה הראשונה לפני קריאת שמע של שחרית היא ברכת ‘יוצר אור’ – האור הנחמד לעין של מעשה בראשית. הברכה השנייה” מעליה” עניינה קבלת עול מלכות שמים מתוך העובדה ההיסטורית של “הבוחר בעמו ישראל באהבה”. מתוך ברכה זו מופיעה תפילה” בקשה לסייעתא דשמיא: “ותן בלבנו להבין ולהשכיל” לשמוע ללמוד וללמד” לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה”. למה לא נאמר “כל דברי תורתך”? לכאורה” זה סגנון יפה יותר? אלא” “תלמוד” פירושו גמרא” תלמוד בבלי וירושלמי – המשך תורה שבעל פה שנלמד בישיבות. לעומת לימוד שהוא ביטוי פשוט” תלמוד הוא בניין מגובש של בירור” עיון והרחבת מסקנות של תורה שבעל פה” שמהווה חיי עולם הנטועים בתוכנו. התלמוד הוא סדר המסורת שלנו. לכן אנו אומרים “תלמוד בבלי” ולא “לימוד בבלי”” “תלמוד תורה כנגד כולם” ולא “לימוד תורה כנגד כולם”” “הלכות תלמוד תורה לרמב”ם” ולא “הלכות לימוד תורה לרמב”ם” .