סדרת “המחלוקת והאחדות” – חלק ה’: מהו המבחן למחלוקת ‘לשם שמים’?

בשבוע שעבר ראינו שהמשמעות של נתינת התורה לבני אדם” היא נתינת סמכות לחכמים לפרש את התורה ולכן כל שיטה היא אמת. הפעם נראה את המבחן למחלוקת לשם שמים.
“נאמר שכל מעשיך צריכים להיות ‘לשם שמים’. ומה פירוש “כל מעשיך”?
ללמדך שאפילו המעשים הנעשים ‘לשם שמים’ צריכים להיות ‘לשם שמים'”.
(רבי מנחם מנדל מקוצק)
מהו באמת ‘לשם שמים’?
חז”ל אומרים בפרקי אבות: “כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים זו מחלוקת קרח וכל עדתו” (אבות ה” יז).
מה חז”ל התכוונו כאשר אמרו ‘כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים’? איך יודעים אם המחלוקת באמת ‘לשם שמים’?
הרב יהונתן אייבשיץ אומר שהמושג ‘לשם שמים’ הוא מושג מאוד מבלבל וניתן להשתמש בו לרעה. “אבל בעוונותינו הרבים כל מחלוקת יהיה מה שיהיה היצה”ר מפתה ואומר שהוא לשם שמים ולמצוה גדולה להכניע בוגדים ולשבר זרוע רמה וכהנה דברים רבים. כללו של דבר אין לך מחלוקת שאין יצר הרע מפתהו ואומר שכל הכוונה לשם שמים וחס וחלילה לומר על מחלוקת שהיא שלא לשם שמים. רק אם כן במה יודע איפא האמת אם היא באמת לשם שמים או לא?” (יערות דבש ח”ב עמ’ מג” ב).
איזו דוגמא ניתן להביא לדברי הרב אייבשיץ לכך שעלולים לבצע שימוש מסוכן במושג ‘לשם שמים’?
דוגמא מובהקת לכך היא בדברי חז”ל על אנשי בית שני “אבל מקדש שני” שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם” (יומא ט” ב; תוספתא סוף מנחות). איך ייתכן שאנשי בית שני שעסקו בתורה ובמצות וגמילות חסדים” ייכשלו בשנאת חינם?!
הנצי”ב מסביר ששנאת חינם של אנשי בית שני היתה קנאות אידיאולוגית ‘לשם שמים’ כלפי כל מי שהלך בשיטה אחרת בעבודת ה’: “מפני שנאת חנם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה’ שהוא צדוקי ואפיקורס. ובא עי”ז לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם עד שחרב הבית”.
הנצי”ב מוסיף “שהקב”ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות אע”ג [=אע”פ] שהוא לשם שמים דזה [=שזה] גורם חרבן הבריאה והריסות ישוב הארץ” (פתיחה לבראשית).
לאור דברי הנצי”ב נמצאנו למדים כי התעטפות באצטלה של ‘לשם שמים'” כשהיא אינה ישרה” עלולה להביא להצדקת מעשי אלימות וסופה להביא חורבן.
ובכן” מהו ‘כלל הזהב’ לבדוק אם המחלוקת היא באמת ‘לשם שמים’?
מחלוקת מתוך אהבה וכבוד
הרב אייבשיץ מלמדנו “בזאת יוודע אי המחולקים ובעלי ריבות הם” זולת הדבר שנחלקו בו ומנגדים זה לזה הם אוהבים גמורים בלב ונפש זהו אות שמחלוקתם לשם שמים אבל אם הם אויבים ונוטרים שנאה זה לזה ע”י מחלוקת. זהו שלא לשם שמים ויתייצב השטן בתוכם.
וזהו הסימן מסרו לנו חכמי משנה איזה מחלוקת שהיא לשם שמים כי בכל מחלוקת אומרים שהיא לשם שמים ואמרו כמחלוקת שמאי והלל שאהבו זה את זה וכבדו זה את זה. הנאהבים ונעימים זהו אות שמחלוקת לשם שמים” אבל במחלוקת קרח ועדתו שהיו נוטרים איבה ושונאים וכמעט יסקלהו למשה וכדומה זהו שלא לשם שמים” (שם).
ובכן” אם המחלוקת נשארת עניינית בלבד ואינה גולשת להאשמות אישיות” ובעלי המחלוקת אוהבים ומכבדים זה את זה” זהו הסימן שהמחלוקת היא באמת ‘לשם שמים’.
ואכן” כך מצינו שאף שבית הלל ובית שמאי נחלקו בהלכות חמורות של ספק ממזרות” הם לא נמנעו מלבוא בקשרי נישואין ביניהם. “לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל” ולא בית הלל מבית שמאי” ללמדך” שחיבה וריעות נוהגים זה בזה” לקיים מה שנאמר: ‘וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ’ (זכריה ח” יט)”.
אך ברגע שהמחלוקת הופכת להיות אישית ומזלזלים במי שאנו חלוקים עמו” גלוי וידוע שהמחלוקת אינה ‘לשם שמים’. ולכן” כשכותבים מאמרי תגובה” יש להישאר ענייניים ולהיזהר שלא לפגוע בכותב ח”ו. מסופר על הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ”ל ש”לא הייתה דעתו נוחה מכתיבת זלזולים אישיים בתשובה על דברי תורה גם אם אין המבוקר נחשב לבן תורה ואינו ראוי להורות. על מאמר אחד שהודפס בזמנו העיר: ‘אבל לשם מה הזלזולים?!'” (‘ועלהו לא יבול’ ח”ב” עמ’ ר”ו).
מהי בקשתו של הקב”ה?
כשאנו אומרים שיש לאהוב ולכבד את מי שאנו חלוקים עמו” אין זה אומר שאיננו צריכים להילחם בעד האמת שאנו מאמינים בה. אדרבה” עלינו להילחם בעד האמת שלנו” אך עלינו להיזהר שלא לפגוע או לזלזל באלו שאנו חלוקים עמם. כפי שהדריכנו הרב קוק “ואם שאנחנו מתאמצים ללחום בעד אותם בדברים הקרובים לרוחנו” צריכים אנו שלא להיות מכורים בידי רגשותינו” ולדעת שגם לרגשות ההפוכות משלנו יש מקום רחב בעולם” ואלוקי הרוחות לכל בשר את הכל עשה יפה בעתו. ורעיון זה” אע”פ שלא ימנע אותנו מלהילחם על הקודש והיקר לנו” אבל ימנע אותנו מליפול ברשת הקטנות הזילות והקפדנות” (אגרות הראי”ה ח”א” שנד).
וכך אמר להם הקב”ה לישראל: “בני אהובי” כלום חסרתי דבר שאבקש מכם? ומה אני מבקש מכם” אלא שתהיו אוהבין זה את זה ותהיו מכבדין זה את זה ותהיו יראין זה מזה” (אליהו רבה סוף פרק כח).
לתגובות: natanorot@gmail.com