סידרת “המחלוקת והאחדות” חלק ג’: אלו ואלו דברי אלוקים חיים?!

בשבוע שעבר ראינו שהמחלוקת הראשונה בעם ישראל שלא הוכרעה” לא נבעה ממקום שלילי” אלא אדרבה” מתוך מקום חיובי של עושר רוחני ורבגוניות. הפעם נברר איך יכולות שתי שיטות שונות להיות נכונות בו זמנית” אף שההלכה נפסקה לפי אחת מהן.
איך יכולות שתי שיטות להיות נכונות בו זמנית?
שאלה: חז”ל אומרים “אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל” הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלקים חיים הן” והלכה כבית הלל” (עירובין יג” ב). אז אם פוסקים את ההלכה לפי אחת מן השיטות” איך ייתכן ששתי גישות יכולות להיות נכונות בו זמנית? נציע מספר תשובות:
אולי בעתיד יפסקו כמו הדעה שנדחתה כעת
ההלכה נפסקת לפי שיטת הרוב (שמות כג” ב; חולין יא” א)” אך גם בעמדת המיעוט יש אמת. וכך נאמר במסכת עדויות: “ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין” הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין? שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו” שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין” (א” ה).
רבינו שמשון משאנץ מלמדנו שיש להזכיר תמיד את דברי שיטת המיעוט גם אם שיטת הרוב כבר נפסקה להלכה” משום שהדיון לא הסתיים. ייתכן שבדור אחר” יהיה רוב הגדול ממנו בחכמה ובמניין שיפסוק להלכה את השיטה שהיתה בעבר במיעוט (תוספות שאנץ שם; עיין: כס”מ הל’ ממרים ב” א).
ולכן” ניתן להבין מדוע “אלו ואלו דברי אלוקים חיים” ולמרות זאת ההלכה היא כמו בית הלל. אמנם לפי המציאות העכשווית” יש לפסוק את ההלכה כמו בית הלל” אך לפי האר”י” ייתכן שלעתיד לבוא ההלכה תהיה כמו בית שמאי (אך ראה: מסילת ישרים כ’. תודה לגיסי יואל סמיט על הפניה זו). ולכן” השיטה של בית שמאי היא נכונה למרות שנפסקה ההלכה כמו בית הלל.
הוויכוח הוא חלק בלתי נפרד מתהליך פסיקת ההלכה
שאלה: ההלכה אומרת שאם אדם נידון בפני הסנהדרין בדיני נפשות וכל הסנהדרין חייבה אותו” הוא פטור “סנהדרי שראו כולן לחובה – פוטרין אותו” (סנהדרין יז” א; רמב”ם הל’ סנהדרין ט” א). אז אם הסנהדרין חייבו אותו פה אחד” הוא בוודאי חייב ולכן מדוע פוטרים אותו?
תשובה: הוויכוח הוא חלק בלתי נפרד מתהליך פסיקת ההלכה” ואם לא התקיים ויכוח שבו נשמעו שני צדדים ולא היו שם מקצת מזכין שיהפכו בזכותו” כנראה כולם טועים. אנו לומדים מכאן יסוד מופלא: הדרך היחידה להגיע לאמת” היא על ידי רבגוניות. האמת אינה מורכבת משיטה אחת” אלא משקלול כל השיטות גם יחד. ולכן המילה ‘אמת’ מורכבת מהאות הראשונה” האמצעית והאחרונה של הא”ב” למען דעת שרק מתוך מבט כולל ניתן להגיע לאמת. לעומת זאת” המילה ‘שקר’ מורכבת משלוש אותיות עוקבות מסוף הא”ב” למען דעת שכאשר תופסים צד אחד ומתמקדים בו” אין זה אלא שקר.
האמת מתבררת רק על ידי ויכוח בין שיטות שונות ומנוגדות זו לזו. ולכן מובן מדוע אם כל הסנהדרין חייבו אותו פה אחד” הוא פטור” כי לא היה כאן ויכוח בין שיטות שונות ואם לא היה ויכוח” כנראה אין כאן אמת (כתר שם טוב סי’ שכ).
שאלה: ניתן להבין מדוע צריך שבבית דין של מטה יתקיים ויכוח ויישמעו בו שיטות שונות” אך מצינו שגם בבית דין של מעלה מתקיים ויכוח: “א”ר יהודה בן פזי אף הקדוש ברוך הוא אין דן יחידי שנאמר ‘וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ’ (מלכים א כב” יט) אילו מטין לכף זכות ואילו מטין לכף חובה”. מה הצורך שיהיה ויכוח בבית דין של מעלה? והרי הקב”ה “מביט לסוף דבר בקדמתו” ויכול להודיע מיד מה הדין!
תשובה: הקב”ה מלמד אותנו שהדין יכול להתברר רק על ידי ויכוח. ולכן אפילו בבית דין של מעלה מתקיים ויכוח בין שיטות שונות” לזכות ולחובה” משום שרק על ידי ויכוח ניתן להגיע לאמת (ראה: כתר שם טוב שם).
הלכה כדברי המכריע
במסכת שבת מופיעה מחלוקת בשאלה האם מותר לאדם להתרחץ בשבת? “דתניא” לא ישתטף אדם כל גופו” בין בחמין ובין בצונן – דברי רבי מאיר” רבי שמעון מתיר” רבי יהודה אומר: בחמין – אסור” בצונן – מותר” (לט” ב). כמו מי נפסקה ההלכה? “אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה”. אך הגמרא שואלת מדוע פוסקים כמו רבי יהודה? והתשובה היא “כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין ואחד מכריע – הלכה כדברי המכריע”. אך מדוע ההלכה היא כדברי המכריע?
הרבי מלובביץ’ הסביר שההלכה היא כדברי המכריע משום שהשיטה השלישית כוללת את שתי השיטות האחרות (לקוטי שיחות כרך יב תזריע עמ’ 64). שיטת רבי יהודה לגבי רחיצה בשבת” כוללת בתוכה גם את השיטה של רבי מאיר וגם את השיטה של רבי שמעון. שהרי רבי יהודה לוקח מרבי מאיר את האיסור לרחוץ במים חמים ולוקח מרבי שמעון את ההיתר לרחוץ בצונן ומחבר את שתי השיטות יחדיו. ולכן ההלכה כמותו.
אם כן” נמצא שבכל שיטה יש גרעין של אמת שהרי ההלכה נפסקת כמו המכריע שלוקח מכל שיטה את גרעין האמת שבה ולכן “אלו ואלו דברי אלוקים חיים”.
לתגובות: natanorot@gmail.com