הכוח של בחירת המילים

בשבוע זה” ‘שבוע הלשון העברית'” ילדינו שמעו במוסדות החינוך את שבחיה של לשון הקודש. אצלנו” המבוגרים” השפה היא כלי רב עוצמה באופן מודע עוד יותר. כשהתכנית לחורבן גוש קטיף נקראה ‘התנתקות'” זעמנו על מכבסת המילים שמתארת הרס כמו היפרדות בלבד. באותה דרך הגבנו כשראש הממשלה דאז רצה להמשיך במסע החורבן גם ביהודה ושומרון” וקרא לזה ‘התכנסות’. אבל יש נושאים אחרים ששגורים בדיבור היום-יומי שלנו” שגם בהם כדאי לבדוק אם איננו משתמשים במילים עדינות מדי.
לפני מספר שנים נוצרה מעין בדיחה” שבה אנשים שפחות מקפידים במצוות נקראים ‘דתיים לייט’. המילה ‘לייט’ חמודה. משמעותה הראשונית היא קלילות” אבל בכתיב אנגלי משמעותה היא גם ‘אור’. רובנו שומרים על משקל הגוף שלנו” ולכן אנחנו שמחים על כל מוצרי הלייט (קלי הקלוריות) שנכנסו לשוק. אם תופעת הזלזול בהלכה חמורה בעינינו” מדוע גם אנחנו משתמשים במונח ‘לייט’ כדי לתאר אותה? למה לא נשתמש במושג ‘דתיים חזקים’ או ‘דתיים חלשים’? אפשר גם לדבר על נאמנות גבוהה להלכה” או נאמנות נמוכה. ודאי שתהליך הזלזול במצוות איננו מקל על תהליך הגאולה אלא מכביד עליו” לכן המילה ‘לייט’ כאן הפוכה מכוונתה. עוד מונח” בהקשר דומה” הוא אנשים ‘פתוחים’ או ‘סגורים'” כשהמונח ‘פתוח’ משדר רוחב דעת” סקרנות אינטלקטואלית וסובלנות חברתית. המונח ‘סגור’ נראה כמו ‘אטום'” ואף אחד לא מרגיש שזה מחמיא לו. אז אולי צריך לזהות מתי אנשים ‘מתפזרים’ ומתי ‘ממוקדים’?
אם אחטוף ריקושטים על הצעותי אלה” אני מבטיחה לקרוא להם במילה עברית ‘ביקורת'” ולקוות שבכל זאת מאמרי זה מוסיף שמן עברי זך לגלגלי ההתקדמות הרוחנית שלנו.