ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: תולדות
פרשה נוכחית: ויצא
פרשה הבאה: וישלח
 


חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מְגָרֶה בְּךָ אֶת הַדֹּב

הרב זיו רוה


במסכת סוטה לו: מופיע מאמר חז"ל קשה מאוד לעיכול רוחני, שאינו מתיישב לכאורה עם מדרשים רבים המאדירים את דמותו של יוסף, 'צדיק יסוד עולם', על עמידתו בניסיון אשת פוטיפר. מסופר שם שיוסף כבר נכנע ליצרו, אלא שנראתה לו דמות דיוקנו של אביו, ובכך ניצול מן העבירה. וכך היא לשון המדרש:
"יוסף מאי היא? דכתיב: 'וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ' , א''ר יוחנן מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו. "וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ", רב ושמואל, חד אמר לעשות מלאכתו ממש, וחד אמר לעשות צרכיו נכנס, (היינו דבר העבירה ע"פ רש"י). 'וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת שָׁם בַּבָּיִת, אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע לא היה בו איש? תנא דבי ר' ישמעאל אותו היום יום חגם היה, והלכו כולן לבית עבודת כוכבים שלהם, והיא אמרה להן חולה היא. אמרה, אין לי יום שנזקק לי יוסף כיום הזה, "וַתִּתְפְּשֵׂהוּ בְּבִגְדוֹ לֵאמֹר וגו''1. באותה שעה באתה דיוקנו של אביו, ונראתה לו בחלון, אמר לו: "יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם, רצונך שימחה שמך מביניהם וכו'?" .
כיצד ניתן ליישב מאמר זה עם כל מדרשי חז"ל המפליגים בשבחו של יוסף ובגודל עמידתו בניסיון? כגון, "בִּזְכוּת עַצְמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף נִקְרַע הַיָּם לְיִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: 'הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס , בִּזְכוּת 'וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ וַיָּנָס1' ". עם ישראל, ובראשם משה ואהרון עומדים על שפת ים סוף, והמדרש מתאר שהים לא נקרע אלא בזכות עצמות יוסף. מדוע נזקק יוסף לדמות דיוקנו של אביו, ולא עמדה לו זכות צדקתו?
מבואר בספר 'נתיבות שלום' , שישנם שלשה אופנים בהם יצר הרע מנסה להתגבר על האדם. הראשון, שבאופן חד פעמי מנסה להפיל את האדם לעבירה מסוימת. האופן השני, שאינו מפתה את האדם לעבירה מסוימת אלא מנסה להשתלט עליו לגמרי, כבנדרים ט: "נסתכלתי בבבואה שלי ופחז עלי יצרי, ובקש לטורדני מן העולם". האופן השלישי, שיצר הרע אינו נוגע רק לאדם עצמו אלא לכלל ישראל, ובא לאדם גדול שהוא בבחינת נשמה כוללת, במטרה להפילו ברשתו, וע"י זה מבקש לגרום ירידה לכל כלל ישראל. יצה"ר זה, מתגבר על האדם באופן חזק ביותר בדרך שלמעלה מן הטבע, כמו במעשה של רב עמרם חסידא , שהיה מן הקדושים אשר בארץ. מסופר שם, שאחר שניצח את יצרו, נדמה היה לו שעזב אותו כעין עמוד אש.
בניסיונו של יוסף היו שני חלקים. אחד מה שנוגע לעצמו, שביקש היצר לטורדו מן העולם, והשני, שהיה נוגע לכלל ישראל. על החלק הראשון, התגבר לגמרי בכוחות עצמו, ולא היה צריך לדמות דיוקנו של אביו. אע"פ שהיה זה ניסיון יום יומי ורב עוצמה, "אֵין אַתְּ מוֹצֵא נֶאֱמָן גָּדוֹל כְּיוֹסֵף, שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, שֶׁכָּתוּב בָּהֶן, 'אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם' , וְהוּא בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְלֹא נֶחְשַׁד עַל הָעֲרָיוֹת, בְּיוֹתֵר שֶׁהָיְתָה אֲדוֹנָתוֹ עִמּוֹ בַּבַּיִת, וְהָיְתָה מְשַׁדַּלְתּוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם בִּדְבָרִים. וְהָיְתָה מַחֲלֶפֶת שָׁלֹשׁ חֲלִיפוֹת בְּגָדִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם. כֵּלִים שֶׁלָּבְשָׁה בְשַׁחֲרִית לֹא לָבְשָׁה אוֹתָם בַּחֲצִי הַיּוֹם, וּבַחֲצִי הַיּוֹם לֹא לָבְשָׁה בֵין הָעַרְבָּיִם. כָּל כָּךְ לָמָּה. כְּדֵי לִתֵּן עֵינָיו בָּהּ." לפיכך יוסף מחייב את הרשעים , וזכה להיות צדיק יסוד עולם, ובזה מבוארים המדרשים המתארים את ענקיותו הנערצת.
אולם החלק השני בניסיונו, הנוגע לכלל ישראל, הנה היה זה ניסיון שלמעלה מכוחותיו, והיה צריך לדמות דיוקנו של אביו להצילו. לפי שישראל עתידים היו לרדת לארץ מצרים, "עֶרְוַת הָאָרֶץ", ובמקום הטומאה גדל הקושי לשמור על טהרתם. "וְלֹא נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם פָּרוּץ בְּעֶרְוָה! תֵּדַע לְךָ, שֶׁהָיָה כֵּן. אַחַת הָיְתָה, וּפִרְסְמָהּ הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן ' ". אך לצורך עמידתם, היה צורך שיוסף יקדים, ישבור ויכניע את כוח הסט"א, אש הטומאה השלטת במצרים, ובהשפעה הסגולית של התגברותו יהיו ישראל יכולים לרדת לשם, ככתוב, "יוֹסֵף יָרַד לְמִצְרַיִם וְגָדַר עַצְמוֹ מִן הָעֶרְוָה, וְנִגְדְּרוּ יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּתוֹ"12. בעוד ניסיונו של יוסף היה לשבור את קליפת מצרים, ביקש היצה"ר ללכוד את כלל ישראל ע"י הכשלת יוסף, ואילו היה מצליח, היה עלול כלל ישראל להאבד במצרים ח"ו. חלק זה של הניסיון לא היה שייך אל יוסף, ולא היתה אפשרות שיעמוד בו בלא דמות דיוקנו של יעקב, היינו כוח כלל האומה שעליו נאמר "כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל". והיה חלק זה של הניסיון נוסף על התגברותו בעצמו, ומה שלא היה יכול לעמוד בו בכוחות עצמו בלבד, אין זה גורע כלל ממדרגתו.
ממוצא דבר, אפשר ללמוד על גודל הסכנה הרוחנית בה מצויים אנשים כלליים, בעלי השפעה על תהליכים ועל נפשות רבות בישראל. "שכל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו ". ועל כן, ביתר זהירות, נקיות ופרישות, צריכים הללו להנהיג את עצמם. "אל תאמין בעצמך עד יום מותך שהרי יוחנן כ''ג, שימש בכהונה גדולה שמנים שנה, ולבסוף נעשה צדוקי" .
ניסיון בדמיון אשת פוטיפר, נעשה בדורנו נגיש לכל, בלחיצת כפתור! הרי שמבקש הס"א להטביע את ישראל בטומאת הרשת, ולטורדם מן העולם. נתחזק בדרכו של יוסף הצדיק, מכוחו של כלל ישראל, לכבוד שם ה' הנקרא עלינו.


תגיות: היצר הרע | פרשת וישב



מאמרים נוספים מעלון פרשת וישב תשע"ז:
המנון לאשה השמחה - הרב שלמה אבינר
תורה בחנוכה - הרב דוד לנדאו
ה' מספר הכל לנביאים - הרב יואב אוריאל
הויכוח בין ישראל ליוון - הרבנית ריבה זוננבליק
חוצפה - הרב ליאור אנגלמן

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: