חז”ל אומרים: “לא כרת הקב”ה ברית עִם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה” . הגויים מנסים לגנוב מאיתנו שם שמים . הם יכולים לגנוב מאיתנו ספרים” אבל התורה שבעל פה היא בתוכנו” בעצם חיינו” בישיבות” בבתי הדין” היא אצל חכמים ותלמידיהם – וזה אי אפשר לגזול מאתנו. היא עניין יחודי שלנו. תורה שבעל פה כוללת את כל המדרגות שבתורה. “וחיי עולם נטע בתוכנו” הוא תורה שבעל פה” ” חיי עולם שנמצאים בתוך עצם נצח ישראל” בתוך השראת השכינה שבישראל.
הרמב”ם מסביר שעניין התענית אינו רק אבלות אלא כדי לזכור ולתקן: תיקון של תשובה לתורה ומצוות וגדלות רוח בישראל. ממילא” אנו מבינים שגם בחגים עלינו לתקן. בחנוכה יש לתקן את שכחת התורה וההעברה על הדת. כשאנו נפגשים במציאות ההיסטורית של “להשכיחם תורתך” – עניין ימים אלה הוא לעשות את ההפך של “להשכיחם”” ממילא מובן שבחנוכה צריך להוסיף לימוד תורה ודבקות בתורה. גם בירושלים” מתוך אווירה של ירושלים” יש לעסוק בהפך של “להשכיחם תורתך”: ריבוי זכירת התורה וריבוי קיום מצוות. נגד “להשכיחם תורתך” צריך “ללמוד ולקיים”. יש לחזור על כך חמש פעמים” עשר פעמים. ככל שהדברים יתבררו” יותר תהיה דבקות בתורה.
אצל חז”ל מופיע הביטוי תַנאים בשני מובנים. המובן הרגיל הוא חכמי המשנה” שאין אמוראים חולקים עליהם. אבל יש עוד פירוש. התורה ניתנה לכתחילה בכתב ובעל פה. בדורות הראשונים היה מצב שהתורה שבעל פה היתה בעל פה” והיו חוזרים עליה פעמים רבות עד שקנו אותה בקרבם. הרמב”ם כותב שבתקופה הזאת היו “אלפים ורבבות” לומדי תורה . הביטוי “תנאים” מוזכר בגמרא גם לגנאי: “התנאים מבלי עולם… שמורין הלכה מתוך משנתן” . הם רק שונים וגורסים ואינם מבינים. התמדה ושקידה אינה עניין של גרסנות אלא של הבנה בתורה.
בשביל קניין תורה צריך קביעות בתורה במשך כמה שנים. מתוך לימוד” הבנה” “עשה לך רב” ושיעורים” מתקדשים” קונים תורה” גדלים וזוכים לתורה. מתוך לימוד תורה בירושלים וקדושת ירושלים” זוכים יותר לאוקומי גירסא ולסייעתא דשמיא .