ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וארא
פרשה נוכחית: בא
פרשה הבאה: בשלח
 


לחיות כנשואים בנישואין

אסתר אברהמי

חיי הנישואין הם מקור האושר והסיפוק העוצמתיים ביותר. דווקא משום כך, אם לא חווים נישואים נכונים הרי זה מקור לכאב נפשי נורא.
ככל שמקרי הגירושין מתרבים, עולה החשש לגירושין כבר משעת החתונה. כאשר נמצאים בנישואין וחיים בצל הגירושין, אין אלה נישואין. אלו מגורים משותפים של איש ואשה, שבודקים ובוחנים בכל עת זה את זה ונמצאים עם רגל אחת מחוץ לנישואין. במשך הזמן נולדים ילדים, בונים/קונים בית משותף, וכלפי חוץ הכל נראה טוב ויפה. עצם הימצאותם ביחד עקב חוזה הנישואין, קרי, הכתובה, עדיין אינה יוצרת זוג נשוי באמת.
מכיוון שקשיים אלה נמצאים בכל סוג של חברה, חשוב שנפרט מה לא מאפשר לחיות כנשואים בנישואין:
" נישואין שמטרתם היא אנוכית. שיהיה לנו נוח, כיף, אהבה מרגשת ובכלל - מילוי צרכים אישיים. אידיאל הנישואין הוא לאומי. אחריות לבנות את עם ישראל, והרצונות האישיים הם אמצעי ולא מטרה.
" זוגות שנישאים במחשבה שאולי לא יסתדרו. "מי מבטיח לי שהנישואין הללו יצליחו?" אז כדאי לדאוג לרווחה כלכלית אישית, שאוכל להתמודד בעצמי במקרה גירושין ולא תהיה תלות בשני. השקעת האנרגיה האישית עוברת לקריירה בלבד והקשר עם בן הזוג הוא רק טכני או אינטרסנטי.
" יש המונעים הריון מראש, כדי שילדים לא יהוו "בעיה" בגירושין. כך הם מכוונים להתבוננות שלילית, מה לא טוב אצל כל אחד, ובכך מזמינים את הגירושין.
" יש שנשארים עם חשבונות בנק נפרדים. "אני עלול להפסיד את כספי, כי אולי נצטרך להתחלק ברכוש..."
" כאשר כל אחד חושש לזהותו. שמא יצטרך לוותר לשני ובזה יוותר על עצמו, כי גישתו בחיים היא: או אני או אתה. הוא שומר על גבולות ה"אני" ויוצר הפרדה רגשית. גם כאן, ההתנהלות הזוגית הטכנית מאפשרת להם להמשיך לחיות באותו בית, כשני קווים מקבילים שלא נפגשים רגשית. כל אחד ממלא את תפקידו וכביכול הכל מסודר וטוב.
" יש שדורשים מבן הזוג לקבל את מושגי החיים שלהם. אין הם מקבלים או בודקים את גישת החיים וההרגלים השונים של בן הזוג, אלא מתנהלים לרוב על פי מה שנכון לפי ראות עיניהם בלבד. בזה הם מזמינים מלחמות וצער הדדי.
" זוגות שמאוכזבים מהזוגיות ואינם יודעים להתבטא או שאין להם אומץ. הם חולמים על זוגיות אחרת, שכאשר יחליטו - יתגרשו ויגשימו את חלומותיהם. או שהייתה אהבה קודמת שנראית להם עתה כשיא האושר, ונדמה להם שהם הפסידו את החיים. המחשבות הללו מוציאות את האדם מהנישואין, אפילו הוא נשוי רשמית.
" יש כאלה שיש להם חלומות משותפים להגיע להישגים חומריים ולגדל ילדים ברמה גבוהה, כי זה מעיד על מעמדם ועל ערכם בעיני החברה. ברור להם שהם ממלאים את תפקידם נאמנה ואין הם מקדישים תשומת לב וזמן לבניית הקשר הזוגי.
" יש שנשואים ל...עצמם. הם מנהלים שיחות ארוכות עם עצמם. הם שואלים על בן הזוג ועונים (בשבילו/במקומו) לפי מה שנראה להם. כך הם בונים את זהותו של בן הזוג, מבלי לבדוק אתו את השערותיהם. זוגות כאלה עלולים לחיות כך שנים רבות ומתקבעים בגישתם. כשמגיעים לייעוץ, הם מגלים שחיו עם עצמם לצדו של אדם נוסף, והצער וההחמצה גדולים מנשוא.
לחיות בנישואין, פירושו, לחוות את החוויות, המחשבות והרגשות - ביחד. להיכנס אל תוך עולמו הפנימי של בן הזוג, גם אם הוא מנוגד ומרגיז. להזמין את השני, להכיר את האישיות על כל מרכיביה. זה דורש התמודדויות מאתגרות ולעיתים אף קשות. אך יש לכך גם רווח אישי לכל אחד מהם: הכלה של עולם אישי שונה, מרחיבה את ה"אני הפנימי" ויוצרת אישיות פנימית עשירה ומגוונת יותר. זוג שחי כך הוא נשוי בנישואין. יש לו יכולות להתמודד עם תמורות החיים העתידיות, מתוך תחושת שיתוף, תמיכה ועזרה הדדית באהבה.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: