ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: ויצא
פרשה נוכחית: וישלח
פרשה הבאה: וישב
 


לא לשווא אחי נטעת...

הרב אייל ורד

למה הם שורפים? - תאמרו - ברור. הם אויבים, שורפים, טרור לא צריך סיבה. מעבר לרצון להחריב ולהרוס.
אך יש תשובה עמוקה יותר. כי אחרי הכול אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם כאן, בארץ, וגם טוענים לזכות עליה. והשיח שמביאים הערבים הוא שיח של אמונה. למי שייכת הארץ הזו. מכריחים אותנו לברר לעצמנו. אנחנו עונים להם במערבית פרקטית, בואו נחיה ביחד, בואו ניצור דו קיום, אבל הם מתעקשים על שיח אמוני . זו הארץ שלנו ואתם כובשים בה.
אז אולי עכשיו אחרי השריפות הללו בכל מקום, ניפתח לחלק מהברכה שמביאה אתה שרפה. שרפות יער כידוע מעודדות צמיחה של זרעים רדומים שהיו חבויים במעבה האדמה, והחום הגדול שפרץ - עורר אותם לחיים. אז השרפות הללו - יש אפשרות שהם יעוררו את הנקודה האמונית הרדומה שקיימת אצל כל אחד ואחת בישראל ביחס לשייכות שלנו אל הארץ הזו , ובעיקר להבדל העמוק שיש בין השייכות שלנו לארץ, לשייכות של בניו של ישמעאל.
מאירים את דרכנו דברי הזהר הקדוש בפרשה הזו:..
ותא חזי, ארבע מאה שנין קיימא ההוא ממנא דבני ישמעאל, ובעא קמי קודשא בריך הוא, אמר ליה מאן דאתגזר אית ליה חולקא בשמך, אמר ליה אין, אמר ליה והא ישמעאל דאתגזר (ולא עוד אלא דאתגזר בר תליסר שנין) אמאי לית ליה חולקא בך כמו יצחק, אמר ליה דא אתגזר כדקא יאות וכתיקונוי ודא לאו הכי, ולא עוד אלא דאלין מתדבקין בי כדקא יאות לתמניא יומין, ואלין רחיקין מני עד כמה ימים, אמר ליה ועם כל דא כיון דאתגזר לא יהא ליה אגר טב בגיניה. ווי על ההוא זמנא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר, מה עבד קודשא בריך הוא, ארחיק להו לבני ישמעאל מדבקותא דלעילא, ויהב להו חולקא לתתא בארעא קדישא, בגין ההוא גזירו דבהון, וזמינין בני ישמעאל למשלט בארעא קדישא כד איהי ריקניא מכלא זמנא סגי, כמה דגזירו דלהון בריקניא בלא שלימו, ואינון יעכבון להון לבני ישראל לאתבא לדוכתייהו, עד דישתלים ההוא זכותא דבני ישמעאל.
[זוהר חלק ב דף לב/א]
ובכן בתרגום חופשי מלמד אותנו הזהר שישמעאל בא בטענה כלפי הקדוש ברוך הוא. הרי בכל מקום תלה הקב"ה את ברית הארץ בברית המילה. ואם כן ישמעאל - שנימול הוא [' גזיר'] תובע אף הוא את חלקו בארץ.
על כך עונה לו הקדוש ברוך הוא שאמנם הוא נימול, אך מילתו היא ריקנית, ואינה כיאות. יצחק נימול בגיל שמונה ימים, כך שהברית שלו היא בעצם חקוקה בעצם אישיותו. היא חלק ממנו. ישמעאל נימול בגיל שלש עשרה, ולכן זו בעצם הלבשה על האישיות שלו שכבר מעוצבת ובנויה. המילה שלו היא אפוא מילה ריקנית.
עדיין טוען ישמעאל כלפי הקב"ה - וכי לא מגיע לי שכר טוב בכל זאת על כך שנימולתי.
ועל כך עונה לו הקב"ה - אכן, מגיע לך שכר. חיצוני. ולכן שכרו הוא שיהיה לו חלק בארץ התחתונה ולא בארץ העליונה. ולכן - מסיים הזוהר - עתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ הקדושה כל עוד היא שוממה!!. שליטתם היא חיצונית, אך לא פנימית.
וכך, בחוש עיוור חשים בני ישמעאל אשר בקרבנו כי זכותם על הארץ הולכת ומתערערת ככל שאנו הולכים ובונים אותה. ובאמת - הריכוזים הגדולים ביותר של בני ישמעאל נמצאים במקומות שמדינת ישראל לא יישבה כיאות. אך במקומות שבהם ההתיישבות פרחה, נעלמה לה באופן טבעי אחיזת ישמעאל. זו הסיבה העמוקה להתנגדות הכל-כך גורפת שלהם למפעל ההתנחלויות. הרי לא לקחנו מהם אדמה, ואדרבה, ההתישבות היהודית מביאה ברכה גם להם. תשתיות שמוקמות יכולות ליהנות את כל תושבי האזור. אך שוב החוש העיוור מבין שכשעם ישראל נאחז ובעיקר מיישב את אדמתו - אחיזת ישמעאל וזכותו נחלשת. והם כאמור מכירים היטב את השיח האמוני.
ולכן, אם אפשר לשרוף ולהחזיר עוד מקומות לשממון וחורבן וכליה - ישמעאל נדחף לעשות זאת כדי לעכב עוד במעט את אובדן אחיזתו בארץ הקדושה.
אך לא יועילו מעשיו. כי גם כאן הטבע הארץ ישראלי מלמד אותנו שיעור גדול - מקומות שנשרפו נצפו כעבור מספר שנים עם צמחיית יתר, ובעלי מגוון גדול יותר של צמחים. השריפה לטווח ארוך כך מתברר ממחקרים, מעודדת צמיחה מחודשת ורבה יותר, ובעלת גוונים חדשים של צומח שלפני כן לא באו לידי ביטוי. ואם כן הארץ תלך ותתיישב עוד, כי לא לשווא אחי נטעת ארז במקום דרדר, כי מן הארזים האלו יבנה ההר.


הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: