ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: וישלח
פרשה נוכחית: וישב
פרשה הבאה: מקץ
 


שו"ת שריפות

הרב שלמה אבינר


[ראיון]

ש: האם השריפות הקשות שפקדו את הארץ הן מד' ויש לעשות תשובה?
ת: בוודאי. אין מקרה, הכל מד'. לכן יש לעשות תשובה, כדברי הרמב"ם בתחילת הלכות תענית (א ג), שאם באות צרות אסור לומר שזה מקרה אלא יש לעשות תשובה. כמובן, גם אם אין צרות יש לעשות תשובה.
ש: וכיצד נדע על איזו עבירה באות שריפות אלה? הרי רבנים שונים נתנו הסברים שונים...
ת: איננו יודעים. בשביל זה יש צורך בנבואה או ברוח הקודש. לכן, אולי רב פלוני צודק, ואולי כולם צודקים.
ש: אז איך נדע במה לעשות תשובה?
ת: נעשה תשובה במה שאנו חוטאים. רבינו אברהם בן הרמב"ם מספר שפעם אדם שאל שאלה זו את אביו והוא השיב לו: קודם עשה תשובה על זה שאינך יודע במה עליך לעשות תשובה.
ש: הנכון לומר שקרה לנו אסון גדול?
ת: אין להפריז. כבר הסביר הרמב"ם במורה נבוכים שבעולם הרוב טוב, כמעט הכל טוב. הרע הוא מועט מאוד (מו"נ ג יב). אין להיות כפוי טובה. נכון ש-650 משפחות שהן 1600 אנשים נפגעו מהשריפות, אך זה אחוז קטן באומה. כבר היו שריפות חמורות לאין ערוך בהיסטוריה של המין האנושי.
ש: למשל?
ת: - שתי שריפות גדולות ברומא בשנות 64 ו-161 למנינם
שריפה גדולה בעיר בורג' בצרפת 1487
- שריפה שכמעט כלתה כל לונדון 1666
- שריפה בעיר המבורג בגרמניה 1842
- שריפה שכילתה כל שיקגו 1871
- השריפה הגדולב בסן פרנסיסקו 1906
- שריפה בדרזדן בגרמניה 1945
- לפני 10 שנים שריפות ענקיות בדרום קליפורניה
ש: נכון. עם כל הכאב, יש לתפוס הכל בפרופורציה.
ת: וכן בעבר היו שריפות לאין ספור בעולם, בקיץ במזג אוויר יבש עם רוחות. בתים היו בנויים מעץ יבש והגג מקש, וניצוץ אחד היה הופך את הבית ללהבה בן רגע. לעשירים היו ארגזים על גלגלים מוכנים למקרה של שריפה לשם פינוי חפצים יקרים. כל רכושם של אנשים היה עולה בתוהו. אנשים היו מחפשים בזעקות אימים את ילדיהם המפוזרים בכפר. נורא ואיום.
ש: אגב, מה יהיה דין זוג נשוי שהכתובה שלהם עלתה באש? הרי אסור לשהות עם אשתו בלי כתובה.
ת: שאלה ידועה, כאשר יהודים ברחו מהעיר העתיקה בירושלים שנפלה בידי הירדנים. למעשה אפשר להישאר. א. יש סומכים על ההעתק המונח ברבנות (וכן אמר הג"ר עובדיה יוסף). ב. הסיבה שאסור לשהות בלי כתובה, היא כדי שלא יהיה קל לגרשה, אבל עתה עקב חרם של רבנו גרשום, אי אפשר לגרש אשה בעל כרחה, לכן לכאורה לא צריך כתובה, כגון אנוסה שלא יוכל לגרשה, אך הרמ"א כתב שאין לשנות מן המנהג וצריך כתובה (וכן אמר הגרי"ש אלישיב. פניני נישואין). ג. אפשר לתת לאשתו משכון יקר כפי ערך הכתובה. כמובן, אלה פתרונות ביניים, ויש להזדרז לכתוב כתובה חדשה, הנקראת כתובה דאירכסא (אירכסא = האבודה).
ש: כיצד להתייחס למשפחות המסכנות שהן עתה בלי בית ובלי רכוש?
ת: באמת רחמנות גדולה עליהם. יש לאסוף כסף עבורם. חסד גדול, וב"ה אוספים.
ש: יש אנשים שלא עושים ביטוח על שריפה בטענה שזה חוסר בטחון בד'...
ת: רבנו אברהם בן הרמב"ם בספרו המספיק לעובדי ד' מסביר שבטחון בד' הוא לבטוח במה שד' הבטיח. אך אם ד' לא הבטיח, ואנו מחליטים שכך הוא יתנהג, הרי זו חוצפה. וד' לא הבטיח שלא תהיה שריפה. ועיין שו"ת אגרות משה (או"ח ב קיא. ד מח), שו"ת יחוה דעת (ג פה) וקובץ תשובות להגרי"ש אלישיב (א יט) שזה ככל השתדלות. וכן שאר ביטוחים, ביטוח חיים, ביטוח סיעודי, ביטוח על רכב, ביטוח רפואי בנסיעה לחו"ל, ביטוח רפואי משלים. כמובן, אדם יכול להחליט לא לעשות ביטוח, אך אז הוא אינו יכול להשליך את עצמו על הציבור שצריך לתקן את החסר ולבסוף קורס תחת המעמסה. כלומר, למעשה, אדם זה עושה ביטוח על הקהילה, אבל בעל כרחם (ואמר הגר"א נבנצל: "ביטוח חיים - יש סוברים שאין ראוי לעשות, לפי שיתכן שנגזר על האדם למות, הגזירה תתבטל כשלא עשה ביטוח חיים, כדי לא להשאיר את אשתו ללא פרנסה. אבל הגר"מ פיינשטיין זצ"ל מתיר, וא"כ זה אף רצוי. ונראה לי עוד, שאולי ראוי לאדם שידאג לצרכי אשתו ובניו לאחר מותו". משנה ברורה עם ביצחק יקרא ח"ו בסוף עמ' ד).
ש: האם היה מותר ל"שומר החדש" לסייר בשבת, לצפות, לטלפן, כדי למנוע הצתות? הרי אומרים שחלק גדול היו הצתות זדוניות של ערבים.
ת.בודאי. וכן מותר למתנדבים לנסוע בשבת ברכב למשמרתם ולחזור. זה כמו צבא ומשטרה. מניעת הצתות מצילה חיים וכן היא מחזקת את אחיזתנו בארצנו. ה"שומר החדש" הם חיילים בלי מדים, יישר כחם.
ש: באמת, מה זה אומר שהערבים שורפים את ארץ ישראל?
ת: בזה הם מודים שאינה שלהם, כמו האם המרשעת שאומרת להמית את התינוק.

אך לא לדאוג, אמנם הדרך ארוכה, אבל אנו בדרך טובה.

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: