אֲנִי שׂוֹנֵא מִלְחָמוֹת. אַף אֶחָד מִבְּנֵי עַמֵּנוּ לֹא אוֹהֵב מִלְחָמוֹת. אֲבָל עַכְשָׁו אֵין בְּרֵרָה . יֵשׁ לָנוּ אוֹיְבִים הָרוֹצִים לַחְמֹס מֵאִתָּנוּ אֶת אַרְצֵנוּ” אֶת הִתְיַשְּׁבוּתֵנוּ” אֶת שִׁלְטוֹנֵנוּ וְאֶת חַיֵּינוּ. תָּמִיד הֵם מַתְקִיפִים אוֹתָנוּ וְאָנוּ מִתְגּוֹנְנִים. הַפְּלִשְׁתִּים הָרָעִים הָאֵלֶּה מְצִיקִים לָנוּ עַד לֵב הָאָרֶץ.
הַפַּעַם שִׁנִּינוּ אֶת הַשִּׁיטָה. יָדוּעַ שֶׁהַמִּגְנָנָה הֲכִי טוֹבָה הִיא הַהַתְקָפָה [1]. יָצָאנוּ לְמִלְחָמָה נֶגְדָּם.
תּוֹדָה לָאֵל” אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא עֲבָדִים כְּמוֹ בְּמִצְרַיִם” וְאָנוּ יוֹצְאִים לַקְּרָב.
אֲבָל מִלְחָמָה אֵינָהּ דָּבָר פָּשׁוּט. הַפְּלִשְׁתִּים בָּאוּ נֶגְדֵּנוּ עִם צָבָא גָּדוֹל. הָיְתָה מִלְחָמָה קָשָׁה וּלְבַסּוֹף הֵם נִצְּחוּ” לְצַעֲרֵנוּ הָרַב.
מְאֹד מְצַעֵר וּמְבַיֵּשׁ. אַרְבַּעַת אֲלָפִים מֵחַיָּלֵינוּ הַגִּבּוֹרִים נָפְלוּ בַּקְּרָב [2]. הַרְבֵּה כָּל כָּךְ. זֶה נוֹרָא!
אוֹי לָנוּ!
זֶה מָה שֶׁאָמַר לִי ד’ בְּחֶזְיוֹן הַלַּיְלָה. שֶׁיִּקְרֶה דָּבָר נוֹרָא [3]. זוֹ הִתְקַיְּמוּת הַנְּבוּאָה.[4].
נְקַוֶּה שֶׁלֹּא יִקְרֶה כָּךְ שׁוּב. הָעִקָּר שֶׁלֹּא נִתְיָאֵשׁ! חָזָק וְנִתְחַזֵּק!