פקודת השירות המשותף בצה”ל” שעתה יצאה לאור” או ליתר דיוק” יצאה לחושך” היא בייהרג ואל יעבור. וזאת למה?
כולנו זוכרים כיצד מרן הרב קוק לחם בעד היתר מכירה בשנת השמיטה” ונימוקו עמו: פיקוח נפש של הישוב. אך הוא הקפיד מאוד לציין: מי שאינו רוצה להקל” מי שאינו רוצה לסמוך עליו” רשאי. ואם פקידי הברון יכפו עליו” הרי זה בייהרג ואל יעבור (אגרות הראיה” אגרת רלז. מוזכרת על ידי רבנו הרב צבי יהודה במאמרו האחרון בלנתיבות ישראל כרך א).
הווה אומר: אי אפשר לכפות על יהודי לעבור עבירה” גם אם יש מקילים” וגם אם הקולא היא חיונית ליישוב הארץ.
לכן” אם יש חייל שמצא קולא לשמוע שירת נשים” איננו מתערבים בשיקוליו” אבל אם כופים על חייל או על קצין להיות נוכח בטקס בו אשה שרה” זה בייהרג ואל יעבור” ולכן כל החיילים הדתיים” גם אלו שמקילים על עצמם” וגם החילוניים” צריכים לקום כאיש אחד בלב אחד למנוע כפיה זו.
לכן” אם יש חייל או קצין” שמצא קולא לא לגדל זקן” איננו מתערבים בשיקוליו” אבל אם כופים עליו לגזור זקנו” הרי זה בייהרג ואל יעבור” וכל החיילים” גם המגולחים” גם דתיים גם חילוניים” חייבים למנוע אותה כפייה אנטי-דתית.
ולכן” אם יש חייל או קצין שמצא היתר לשרת עם חיילות” אין זה ענייננו” אבל אם יש כפיה לשרת באופן כזה” זה בייהרג ואל יעבור” וזה עניין של כולם למחות בכל תוקף.
ואם יש נופש על שפת הים” בתנאים לא צנועים” וחייל דתי משתתף” זה עניינו” אבל אם קצין כופה על חייל להשתתף בגלל טיעונים של גיבוש וכדומה” זה בייהרג ואל יעבור” וכל החיילים הדתיים והחילוניים צריכים לסרב להשתתף בנופש זה.
כמובן אנו מקווים שאף אחד לא ייהרג ואף אחד לא יעבור” ושצבאנו היקר והקדוש מהר יחזור לבינתו וליושרו!