המתנה בין בשר לחלב

למה יש להמתין שש שעות בין בשר לחלב? – זו תקנת חכמים. לפי הרמבם” פן יישאר בשר בין שיניו” וייאכל יחד עם החלב” אך אחרי שש שעות” הוא כבר נחשב רקוב. ולכן אם מצא בשר בין שיניו אחרי שש שעות אין זה מונע ממנו לאכול חלבי. אבל אם לעס בשר ופלט” גם אז עליו לחכות שש שעות. אך לפי הטור” הסיבה היא משום שמושך טעם מן הקיבה” לכן גם אם בלע בלי ללעוס עליו לחכות שש שעות (שו”ע יו”ד פט).
“מה דין טועם? – מי שטעם מזון בשרי בלי ללעוס ופלט אותו” אינו מחכה שש שעות” שהרי אין בשר בין שיניו ואין משיכת טעם.
“וכאשר יש סתימות” שיניים תותבות או חורים בשיניים” האם זה חמור יותר? – אותו דין של שש שעות.
“האם חייבים לשמור שש שעות או אפשר קצת פחות? – יש שהקלו בתוך השעה השישית” אך אין לכך מקור ברור. כל זמני רבותינו הם מדויקים” כגון סוף זמן קריאת שמע או תפילה. אבל מי שרבו פסק לו חמש שעות” יעשה כרבו. וכן אם יש מסורת מדויקת ואחראית במשפחה שכך פסק להם רב” אז יעשו כמסורת שלהם.
“האם אפשר לשמור פחות זמן באכילת עוף? – אמנם איסור עוף בחלב אינו מן התורה כמו בשר בחלב אלא תקנת חכמים” אך אין מקור לכך שאחרי עוף אפשר לחכות פחות.
“מה דין תבשיל בשרי? – אחרי תבשיל בשרי בלי בשר” כגון מרק בשרי בלי בשר” או תפוחי אדמה שהתבשלו עם בשר” גם יש לחכות שש שעות” מפני שטעם כעיקר.
“ממתי סופרים שש שעות? – יש מחמירים לספור מסוף הסעודה (ערוך השולחן) אבל הדין הוא שמחכים מסוף האכילה (דגמ”ר).
“היש מקור לכך שיהודים העולים מגרמניה ואוסטריה מחכים רק שלוש שעות” ויהודים העולים מהולנד שעה? – זו שיטת הרמ”א. בגמרא לא כתוב שש שעות” אלא שאם אכלו בשרי בסעודה מסוימת אין לאכול חלבי אלא בסעודה הבאה. הרי”ף מסביר שהכוונה לסעודה הבאה על פי סדרי אכילה קבועים של בני אדם כלומר שש שעות. אבל התוספות מסבירים שהכוונה לסעודה הבאה בפועל” כלומר אם אכלו בשרי” יש לברך ברכה אחרונה לפנות” לנקות את השולחן” לרחוץ ידיים ופה” ומיד אפשר לאכול חלבי. על פי זה פסק הרמ”א שאפשר לאכול חלבי אחרי שעה” לא מיד” אלא בכל זאת שעה” וכך נהגו יהודים שעולים מהולנד; ויהודים העולים מגרמניה” נהגו שלוש שעות” כלומר החמירו לעומת שעה” שהרי ממילא מחכים שלוש שעות בין ארוחה לארוחה. אבל מלבד עולים מארצות אלה” כל היהודים” אשכנזים” ספרדים” תימנים” אתיופים” צריכים להמתין שש שעות.
“מה דין בהבדלי מנהגים בין איש לאשתו? – בכל העניינים האלה האשה הולכת על פי בעלה” בין להקל בין להחמיר. יש מצריכים התרת נדרים” אך אין צורך להחמיר בזה. זה כדין ההולך ממקום למקום באופן קבוע” שמקבל על עצמו כל מנהגי מקומו החדש” הן להקל הן להחמיר (שו”ת אגרות משה). הטעם הוא משום שלום בית” כי מנהגים שונים עלולים לגרום למתחים ואי נעימות” וגם קשיים בחינוך ילדים.
“מה דין חולה? – חולה שצריך לאכול חלבי אחרי בשר” די לו לחכות שעה (ערוה”ש)
“מה דין ילד? – ילד לפני בר מצוה” יכול לאכול מיד בלי להמתין” אלא יש לחנכו בהדרגה לפי היכולת (עיין שו”ת יחוה דעת). יש שקבעו זמנים הדרגתיים לפי הגילאים” אך מן הדין” יש להעניק חינוך מרבי לפי יכולת הילד. למשל תינוק שלא נרדם אלא עם בקבוק חלב וזה עתה אכל בשר” מותר לתת לו חלב.
“כמה יש לחכות בין חלב לבשר? – לא כלום” אלא די לרחוץ ידיים ולצחצח שיניים. אך האשכנזים מחכים שש שעות אחרי גבינה קשה” והכוונה לגבינות יקרות עם טעם חריף מאוד. אבל אחרי גבינות צהובות רגילות לא יקרות המצויות בימינו” אין צורך לחכות (גרש”ז אוירבך. ובשם החזו”א).