קשיי תקשורת עם מתבגרים: הרב אלישע אבינר

הורים רבים מדווחים שעם כניסת בנם ובתם לגיל ההתבגרות הם השתנו לגמרי. “בילדותם” הם היו כל כך פתוחים איתנו. הם שיתפו אותנו בכל דבר. בשובם מבית הספר” עוד טרם הורידו את התיק מהגב” הם סיפרו לנו כל מה עבר עליהם במשך היום – חוויות שמחות” קשיים ואכזבות. שיטפון של מילים שאי אפשר היה לעצור אותו. דרך הסיפורים שלהם הכרנו אפילו את שמות חבריהם. אבל מזה זמן” שתיקה עוטפת אותם” ואנחנו מחוץ לתמונה. בהתחלה” כאשר יזמנו שיחות” הצלחנו לסחוט מהם מעט מידע על עצמם” אבל עכשיו – דממת אלחוט. אנחנו מרגישים שאנחנו מדברים אל הקיר. אין תגובה” אין שיתוף. עם החברים שלהם – שיחות עד אמצע הלילה” ואיתנו – אפס. וזה מתסכל” זה מעליב וכואב. מדוע הם מחרימים אותנו?!”.
הורים יקרים” אל תקחו את זה באופן אישי. אל תיעלבו” בנכם ובתכם אינם מחרימים אתכם אלא מתקשים לנהל תקשורת תקינה. נכון” בילדותם הם תקשרו היטב” אבל בגיל ההתבגרות כל המיומנויות האישית והרגשיות שלהם עוברות רענון. המתבגר צריך לעבור מתקשורת ילדותית לתקשורת בוגרת. לרוב” המעבר הוא הדרגתי” התקשורת הבוגרת צומחת יחד עם הגיל. אבל” יש מתבגרים” והם לא מעטים” שאינם מצליחים לעבור לתקשורת בוגרת בצורה חלקה” וזה בא לידי ביטוי בנתק תקשורתי עם הוריהם.
חשוב שתבינו ששתיקת הבן איננה ביטוי לניכור ולזלזול אלא לקושי שלו לפתח תקשורת בוגרת איתכם. במסגרת שיחות אישיות” מספרים נערים “שתקנים” שהם משתוקקים לתקשורת טובה עם הוריהם” והיו שמחים לשתף אותם במה שעובר עליהם” אבל הם אינם יודעים כיצד לעשות זאת. אחרי תקופה ארוכה של שתיקה” הם מתקשים לחדש את הקשר. לכן” נקראים ההורים שלא לפרש את התקשורת המשובשת של המתבגר כמרד” כרצון לפגוע או כזלזול. בסתר לבם” הנערים אוהבים את הוריהם. קשיי התקשורת הם שלב בתהליך התבגרות. תפקידם של ההורים לעת הזאת הוא לסייע לילדיהם לפתח תקשורת איתם” בבחינת “את פתח לו”. לעיתים” הפיתרון היחיד הוא מאור פנים וסבלנות עד שהנערים ימצאו את השפה המתאימה ואת המילים הנכונות לחידוש התקשורת עם הוריהם.
להלן כמה קטעים מתוך מכתבים של בני נוער:
א. שלום” כבר זמן מה אני רוצה פעם בשבוע לומר לאבא ולאמא שלי “תודה רבה על כל מה שעשיתם למעני השבוע! תודה על האוכל שנתתם לי” תודה שאתם עובדים קשה גם כדי לפרנס אותי” תודה שאתם מממנים את לימודי ותחביבי” תודה על האהבה שלכם כלפי וכו'”. אבל אני מתבייש ולא נעים לי. אני לא יודע באיזו צורה לעשות את זה. זה יהיה מוזר פשוט לבוא אליהם ולומר להם את זה. יש לך רעיון איך להתחיל את זה?”
ב. אני ממש מרגיש שאני חי בתוך חטא: אינני מצליח לאהוב את אבא שלי כמו שצריך” ולכן הכיבוד הורים שלי לוקה ביותר. מזה תקופה מסוימת” אני מרגיש מין דחיה מאבא שלי… אינני יודע מה הסיבה” הוא באמת בן-אדם טוב” אבל אני לא מצליח לחוש כלפיו אהבה. הוא באמת לא עשה שום דבר… קצת נמאס לי מעצמי. זה יותר מידי מורכב” כי באמת אין לי רצון רע” אבל אני לא מצליח לאהוב… אנא! עזור לי!
ג. אני בת 17 ובזמן האחרון צצות לי המון שאלות על החיים וכל כך הייתי רוצה הורים שאוכל להתייעץ איתם על הכול… אבל אני תמיד רבה עם ההורים שלי! אני כל הזמן יוצאת עם חברות כי כבר לא כיף לי בבית. בת’כלס? כשאני חושבת על הורי הם מדהימים! הם נותנים בי המון אמון ולא חונקים אותי בבית. אבל איכשהו תמיד אני או הם מתעצבנים אחד על השני. הם פשוט לא מבינים אותי! ותמיד כשאני מחליטה עם עצמי בבוקר לכבד אותם אני פשוט לא מצליחה… זה עושה לי כל כך רע! אני מרגישה כאילו אני כפוית טובה! לא יודעת כבר מה לעשות.
ד. נמאס לי שאני רבה כל הזמן עם ההורים. זה כל כך מעצבן ואני כל כך אוהבת אותם. אבל לפעמים הם כל כך מעצבנים וקשה להשתלט על הפה שלי. מה לעשות?
ה. אני וההורים לא מדברים” כלומר מדברים אבל לא באמת. אני יודעת שהם אוהבים אותי” ואני אותם. הם שותפים בחיים ה”חיצוניים” שלי איפה אני לומדת ומה אני עושה” אבל בחיים הרגשיים שלי” מי אני באמת” מה אני מרגישה וחושבת” הם לא יודעים כלום בעצם. זה הרבה גם באשמתי. יש בינינו כבר כל כך הרבה חומות שכבר לא אבוא ואספר להם משהו מעצמי אפילו לא איך היה בלימודים או איך עבר עלי היום” כי אני כבר לא מרגישה בנוח. לא טוב לי עם ההרגשה הקרה הזו” ממש כואב לי שזה ככה. קשה לי עם זה. אני כבר באמת מבולבלת ואני פשוט לא יודעת מה לעשות…
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.