שְׁמוּאֵל ! שְׁמוּאֵל !
[מְגִלַּת שְׁמוּאֵל 5]
– שְׁמוּאֵל ! שְׁמוּאֵל ![ 1]
מִי קוֹרֵא לִי בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה?!
אֲנִי שׁוֹכֵב בְּהֵיכָל ד'” בַּעֲזָרַת הַלְּוִיִּים הַשּׁוֹמְרִים בַּמִּשְׁכָּן [1]. אֲנִי הַלֵּוִי” שׁוֹמֵר בַּחוּץ” וְעֵלִי הַכֹּהֵן” שׁוֹמֵר בִּפְנִים [2]. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁזֶּה עֵלִי הַכֹּהֵן שֶׁקּוֹרֵא לִי” כִּי הַקּוֹל יָצָא מִבֵּית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים.
לָכֵן אֲנִי עוֹנֶה מִיָּד “הִנְנִי” [3] וְרָץ אֶל עֵלִי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.
– הִנְנִי! כִּי קָרָאתָ לִי! [4]
– לֹא קָרָאתִי” שׁוּב שְׁכַב [4]. עוֹנֶה לִי עֵלִי בְּקוֹלוֹ הָרָגוּעַ.
אֲנִי חוֹזֵר לְמִטָּתִי” וְשׁוּב שׁוֹמֵעַ קוֹל קוֹרֵא: – שְׁמוּאֵל !!
מִיָּד אֲנִי רָץ אֶל עֵלִי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל : הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי.
– לֹא קָרָאתִי בְּנִי. שׁוּב שְׁכַב. עוֹנֶה לִי עֵלִי בְּשֶׁקֶט.
מוּזָר מְאֹד. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַקּוֹל שֶׁשָּׁמַעְתִּי הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל עֵלִי הַכֹּהֵן… אוּלַי לֹא… זֶה לֹא בְּדִיּוּק קוֹלוֹ…
זֶה הָיָה קוֹל פְּנִימִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי…[5].
וְשׁוּב” זוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל קוֹרֵא לִי.
וְשׁוּב אֲנִי רָץ . – הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִי” רַבִּי.
– לְךָ שְׁכַב” וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ” וְאָמַרְתָּ: דַּבֵּר ד’ כִּי שׁוֹמֵעַ עַבְדְּךָ [6].
נוֹרָא וְאָיֹם. זֶה קוֹל ד’. ד’ מְדַבֵּר אֵלַי?! אֵלַי? הַאֻמְנָם? אֶל הַנַּעַר הַצָּעִיר” הַקָּטָן וְהַדַּל?!
אָמְנָם זוֹ הַמִּשְׁאָלָה הַכְּמוּסָה שֶׁלִּי. בֶּאֱמֶת זוֹ הַשְּׁאִיפָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלִּי. אֲבָל לֹא חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי רָאוּי לְכָךְ. עֲדַיִן לֹא…
מֵעַכְשָׁו אֵדַע שֶׁזֶּה קוֹל ד’ [7].