ערוץ מאיר

באהבה ובאמונה

כל הנושאים
פרשה קודמת: נשא
פרשה נוכחית: בהעלותך
פרשה הבאה: שלח לך
 


זוגיות בנישואין בלידה ראשונה (ב')

אסתר אברהמי


בשני חלקי המאמר, ריכזתי גורמים לקשיים שעלולים להיות לאחר לידה ראשונה. הכרת הגורמים מכינה את בני הזוג להתמודדות יעילה.
בשבוע שעבר התייחסתי לגורמים: רגשות מנוגדים, מצבי רוח משתנים ונטייה לדיכאון. בגורמים שאביא להלן (וגם בקודמים), זו רק נגיעה בלבד (ואינני מתייחסת למצבים מיוחדים):
" שהייה בבית חולים: שיתוף ברצונות שלכם כלפי הנוכחים הרצויים בתהליך הלידה. הבעל, אמא, דולה או חברה קרובה וכדו'. בנוסף, ישנם מצבים שאינם תלויים בבני הזוג בשהייה בבי"ח, שעלולים לגרום לעגמת נפש. כמו יחס הצוות, מיקום מיטת היולדת, אורחים מכבידים... תפקיד הבעל לדאוג למילוי רווחתה, כדי ששלב ההחלמה יהיה נעים ומהיר.
" היערכות פיזית, טכנית ונפשית:
פיזית:במצב שהיולדת חלשה וחסרת ידע מה עובר עליה, היא זקוקה לעזרה ולעצה מנשים מנוסות/מקצועיות, ללמוד להניק וכד'.
טכנית: ארגון צרכיה וצרכי הנולד. כגון קניות וארגון החדר עם עריסה, החלפות וכד'.
נפשית: הבעל צריך להיות נוכח, גם אם ההורים עוזרים ותומכים. לשאול ולהתעניין בשלומה וגם להתעורר בלילה יחד איתה. אמנם הוא לא יכול להניק, אבל אפשר להגיש שתייה, כרית וכדו'. עצם שהייתו איתה חשובה, והיא "תשחרר" אותו לישון כשתסתדר בכוחות עצמה.
" חשיבות המנוחה: יולדת זקוקה למנוחה, לאכול ולשתות, להניק, לישון וחוזר חלילה. בדורות קודמים, כך נהגה יולדת חודש ימים. לעיתים יש לו (וגם לה), הרגשה שהיא מתפנקת. יולדת שנחה כפי צרכה מבלי השוואות לאחרות, תתחיל בהדרגה לתפקד, וביעילות. לעומת זאת, מי שתיאלץ לתפקד בניגוד ליכולותיה, תמצא את עצמה מותשת, כועסת, מאשימה וכד'.
" אשמה עצמית: כלפי התינוק - היא עלולה להרגיש "אמא לא ראויה", כי היא עסוקה בתמורות הלא מוכרות שחלות בה, צריכה לעכל מצב חדש ורק מתחילה ללמוד להיות אמא. ככל שהיא תקבל שזה בסדר, כך תתפנה יותר לעצמה ולתינוק. כלפי עצמה - עלולה להרגיש שהיא מתעצלת. חשוב שהיא תאמין בעצמה, שאלו יכולותיה כעת. האשמה עצמית מוציאה אנרגיות חיוניות לתפקוד רגוע ושמח ויוצרת מעגל סגור, שקשה לצאת ממנו. כלפי בעלה - היא לא מצליחה לתת לו תשומת לב כמו לפני הלידה. גם הוא נמצא בהתמודדות חדשה עם מצב אשתו ועם הסובבים אותם. לכן חשוב שתעודד אותו במילות הערכה על תפקודו.
" מקומו של הבעל: היות שהאשה עסוקה מאד עם התינוק, עלול הבעל להרגיש שאשתו לא מתייחסת אליו. כשהוא יכיר בכך שהיא טרודה במצבה החדש, הוא ייזום עשייה, אמירות של תשומת לב ועזרה. כך ירגיש שייך, תורם ומשמעותי ושניהם ירגישו קירבה והערכה.
" יציאה מבי"ח : חשוב לקבל עזרה טכנית כמו ארוחות, כביסות, מהמשפחה או מהקהילה. כך יוכלו בני הזוג להתפנות לעצמם ולתינוק. זוג שיכול/בוחר לשהות אצל המשפחה, עלול לחוות התערבות (מתוך רצון טוב), שאינה מתאימה להם. לכן חשוב שבני הזוג יקבלו יחד החלטה, במה וכיצד הם רוצים עזרה וזאת כמובן יחד עם הכרת תודה. למי שאין עזרה, חשוב שימצאו את הדרך להתאוששות מיטבית, בקביעת סדר עדיפויות נכון שיאפשר מנוחה ושמחה.

" זמן זוגי: סדר היום מתנהל לפי צרכי התינוק. כל תשומת הלב מופנית למחויבות החדשה וממילא, אין פניות פיזית לקשר האינטימי. גם כשהתינוק ישן, האם מתקשה להתפנות נפשית לקשר הזוגי, כיוון שהיא נמצאת "בהיכון" לכל רגע שהתינוק יצטרך אותה. לכן כדאי ליצור זמן זוגי ללא התינוק, אפילו לזמן קצר.
" תיאום ציפיות: לשני בני הזוג יש ציפיות אישיות לתשומת לב ותמיכה. בזמן רגיש זה, האכזבות מולידות כעס ואשמה. כדאי שבני הזוג יתאמו ביניהם ציפיות כל יום מחדש ולהתאימן לאם, לאב ולרך הנולד.

אפשר לעבור קשיים לאחר לידה, תוך יחסי אהבה וקירבה. זוג שחווה קשיים זוגיים לאחר לידה, כדאי שיעברו תהליך לבניית זוגיות טובה. כך גם יהיו מוכנים להתמודדות אוהבת בלידה הבאה בעז"ה.


תגיות: שנה ראשונה לנישואין | הריון ולידה ראשון



מאמרים נוספים מעלון פרשת פנחס התשע"ו:
לא להתייאש אם קשה ללמוד - הרב שלמה אבינר
טיול מסוכן - הרב אלישע אבינר
הכרת הטוב - הרב דוד לנדאו
משל הרועה והצאן - הרב זיו רוה
צרת הנביאים בימי אליהו - הרב יואב אוריאל
היום בו כבתה השמש - הרב חגי לונדין

הצטרפות לרשימת התפוצה
לקבלת העלון ועדכונים מערוץ מאיר מידי שבוע במייל הירשם כאן: