סידרת “מלחמה ושלום” – חלק ג’: להילחם מתוך מוסריות

חלק ג’: להילחם מתוך מוסריות| מאת: נתן קוטלר
בשבוע שעבר ראינו את העיקרון השני במוסר מלחמה לפי התורה שמטרת המלחמה היא השלום. הפעם נראה את העיקרון השלישי שגם במלחמה יש להתנהל מתוך מוסר אלוקי.
דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט
הייעוד של עם ישראל הוא להביא ברכה לאנושות כפי שנאמר “וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ” (בראשית יח” יח). ומהי הדרך להביא ברכה זו? התשובה מופיעה בפסוק הבא: “כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה’ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט” (שם יט). על עם ישראל לשמור את דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט מתוך חיים שלמים של עם בארצו” עִם מדינה” כלכלה וצבא. כאשר עם ישראל יחיה במדינתו מתוך צדקה ומשפט לפי דרך ה’ למרות כל הסיבוכים הקיימים בחיים מדיניים” כלכליים וצבאיים” ממילא הוא יהווה מקור השראה והזדהות לשאר האנושות שישאפו ללכת בעקבותיו (ישעיה ב” ב-ד).
האם מדינה יכולה להתנהל בצדק ובמשפט?
אין זה מובן מאליו שמדינה יכולה להתנהל מתוך צדקה ומשפט לפי דרך ה’. אמנם יש בעולם בני אדם פרטיים” חסידי אומות העולם” שחיים במוסריות (רמב”ם הל’ מלכים ח” יא)” אך אין עדיין מדינה שיודעת להתנהל לפי ערכי הצדק והמשפט. אמנם העולם מתקדם והדרישה הבינלאומית היא שגם מדינות יתנהלו במוסריות” אך עדיין זו דרישה הנשארת בגדר תיאוריה בלבד ובפועל אף מדינה אינה יודעת כיצד ליישם אידיאל זה. מדינת ישראל היא תקוות האנושות להתוות את הדרך לחיות במסגרת מדינה לפי ערכי הצדק והמשפט.
הדרך צריכה להיות צודקת כמו המטרה
למרות התקדמות העולם בהזדהות עם האידיאל להתנהלות מדינית מתוך צדק ומשפט” הגישה הרווחת ברוב מדינות העולם היא שטובת הכלל מקדשת את האמצעים ומדינה יכולה להתנהל בחוסר מוסריות כדי לשרת את מטרותיה (הרב הירש בראשית מט” ז).
לעומת זאת” משחר ההיסטוריה של עם ישראל הותווה שטובת הכלל אינה מקדשת את הכל” אלא גם האמצעים למימוש המטרות צריכים להיות מוסריים. כדברי הרב הירש על תוכחת יעקב אבינו לשמעון ולוי בפרשת ויחי “הנה צוואת היסוד של עם ישראל מטילה קללה על ערמה ואלימות שנעשו למען המטרה הצודקת ביותר של טובת הכלל” הרי היא מנציחה את התורה” כי גם בחיי הכלל ולמען הכלל יש לטהר – לא רק את המטרות” אלא גם את הדרכים והתחבולות” (שם). הרב הירש מדגיש שהתוכחה של יעקב אבינו כלפי שמעון ולוי אינה על מטרתם ושאיפתם שהיו צודקות” אלא על הדרך שבה הם פעלו “אולם הוא מטיל קללה רק על אפם ועברתם. אין הקללה לא עליהם ולא על עצם שאיפותיהם” (שם).
המלחמה הראשונה בהיסטוריה
מלחמת ארבעת המלכים היתה המלחמה הראשונה בהיסטוריה האנושית. בתהילים נאמר “חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים וְדָרְכוּ קַשְׁתָּם לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ” (תהילים לז” יד). חז”ל דורשים על פסוק זה: “חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים אלו ארבעה מלכים אמרפל וחביריו שעדיין לא היתה מלחמה בעולם באו אלו ופתחו בחרב ועשו מלחמה” אמר להם הקב”ה אתם פתחתם בחרב להפיל עני ואביון” חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם” עמד אברהם והרגם” (תנחומא לך-לך ז).
לא זו בלבד שארבעת המלכים המציאו את המלחמה בעולם “חֶרֶב פָּתְחוּ רְשָׁעִים”” אלא גם המטרה שלהם והדרך שבה הם נלחמו היו מתוך רשעות. מטרתם היתה “לְהַפִּיל עָנִי וְאֶבְיוֹן”” מתוך אידיאולוגיה כוחנית מעוותת שהחזק שולט על החלש ורשאי לדכאו ולהפילו. וכן דרך הלחימה שלהם היתה מתוך אכזריות “לִטְבוֹחַ יִשְׁרֵי דָרֶךְ”. ולכן במסע שלהם לעמק השִדִים לדכא את מרד חמשת המלכים” הם סטו מדרכם רק כדי לטבוח בחפים מפשע (בראשית יד” ה-ז).
הרוע הנוראי הזה שהמציא את המלחמות” שאינו בוחל ברצח חפים מפשע – מאיים לשלוט על העולם. ומול רוע זה אברהם אבינו יוצא למלחמה כדי להציל עשוק מיד עושקו “וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן” (שם יד).
המניע של אברהם לצאת למלחמה היה לא רק כשר ומוסרי” אלא גם האמצעים שבהם השתמש כדי להשיג מטרה זו. אברהם אבינו הצליח בחכמה רבה להגיע להכרעת האויב מתוך אומץ ויעילות ומתוך מיעוט בהרג ובהרס מיותר (ראה: אבן ישראל ח”ג פרק ז). בנוסף” אנו רואים שרגישותו המוסרית של אברהם לא נפגמה כפי שנאמר מיד לאחר מלחמתו של אברהם להצלת לוט “אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה’ אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד” (בראשית טו” א). ואדרבה” אנו רואים שאברהם חושש שאולי פגע במי שלא היה צריך לפגוע בו” למרות מאמציו להמעיט בפגיעה מיותרת “למה נתיירא? אמר שמא הרגתי צדיק בהם” אמר לו הקב”ה לא תענש לפני” אלא שכרך הרבה מאד ושכר גדול אני חייב ליתן לך על שהרגת את הרשעים” (מדרש אגדה בראשית טו; ב”ר פרשה מד).
לבחור בטוב ולסור מן הרע במלחמה
הרב קוק כותב על האבות וגדולי התנ”ך שכאשר עסקו במלחמות” ידעו להילחם מתוך צדק ומשפט “וידעו בעומק החושך לבחור בטוב ולסור מן הרע ‘גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע'” (אורות” עמ’ יג-יד). גם כאשר עוסקים במלחמות יש לבחור בטוב ולסור מן הרע לפי דרך ה’ לעשות צדקה ומשפט.
לתגובות: natanorot@gmail.com